שנה לאחר שהורדה בדירוג האמריקאי, ישראל עדיין מדורגת בידי מחלקת המדינה האמריקאית כמדינה שאינה עושה די כדי למנוע סחר בבני אדם, כשהסיבה העיקרית לכך היא תופעות סחר ועבדות בקרב מהגרי עבודה ועובדים פלסטינים. הדוח, הסוקר את הממצאים, מוצא שממשלת ישראל לא פועלת באופן מספק כדי להעמיד לדין מעסיקים החשודים בסחר או החזקה בתנאי עבדות, ומסתמכת על ארגוני זכויות אדם לאיתור קורבנות במקום לעשות זאת בעצמה.
לאחר שנים בדירוג העליון, ישראל מדורגת במקום השני לצד מדינות כמו אנגולה, קניה, פורטוגל ויפן.
מנגנוני הגיוס וההעסקה הפגומים מוצגים בדוח בחלוקה לנושאים, ומצביעים על אזלת יד מתמשכת בתחומי האכיפה והפיקוח:
- מחסור חריף בכוח אדם ומשאבים המופנים לזיהוי קורבנות סחר וסיוע להם: הדוח מוצא מחסור מתמשך בהקצאת עובדים ליחידה לתיאום סחר במשטרה (הסמכות היחידה להכרה בקורבנות סחר), וקובע כי היכולת להפעיל את היחידה, לאתר קורבנות באופן יזום ולספק להם הגנה נפגעים מהותית כתוצאה מהמחסור.
- היעדר פיקוח על גיוס עובדים מחוץ להסכמים הבילטראליים: הדוח מוצא כי עובדים המובאים לישראל על ידי חברות הביצוע הזרות אינם זוכים לפיקוח המדינה, וכי ישראל מתעלמת ממנגנון גיוס בעייתי המתנהל מחוץ לגבולות ההגנה של ההסכמים. התעלמות זו מאפשרת ניצול עובדים והעסקתם בכפייה.
- הפרת זכויות עובדים נרחבת במגזר החקלאי: הדוח מוצא כי עובדי חקלאות מתאילנד מועסקים שעות ארוכות ביום וימים רבים ברציפות, ללא מנוחה ראויה, ומתגוררים בתנאים קשים.
- העלמת עין מניצול סטודנטים לעבודות חקלאיות: הדוח מוצא כי העסקת סטודנטים זרים במשקים חקלאיים, למרות שהם הגיעו לישראל במסגרת תוכניות לימודים, מזמנת עבירות של החזקה בתנאי עבדות. סטודנטים נאלצים לעבוד גם 14-16 שעות ביום, ושעבור עבודה זו הם אינם מתוגמלים כחוק ומוחזקים בניגוד לרצונם באמצעות שיעבודי חוב.
- הפקרת עובדים פלסטינים לציפורניהם של סוחרים בהיתרי עבודה: הדוח מוצא כי למרות שישראל החלה ביישום רפורמה בהעסקת פלסטינים בישראל, היא לא פעלה ליידוע העובדים בנוגע לזכויות הנגזרות ממנה. כתוצאה מהיעדר מנגנון יידוע ואכיפה, עובדים פלסטינים ממשיכים לשלם למאכערים עבור היתרי עבודה וחשופים לעבירות סחר והחזקה בתנאי עבדות.
- הערמת קשיים על מעבר עובדות סיעוד בין מעסיקים ובין אזורים: הדוח מוצא כי עובדות סיעוד מושמות לעבודה באזורים גיאוגרפיים מוגדרים, יכולות להחליף מעסיקים רק 3 פעמים במהלך העסקתן ואלפי בקשות מעבר שלהן נדחות מסיבות טכניות. עוד מוצא הדוח שניתן לשלול ויזה מעובדות שעזבו מעסיקים ללא התראה, גם אם עברו פגיעה פיזית או מינית, זאת מבלי לערוך להן שימוע.
- אי-אכיפה נגד מעסיקים שלא הפקידו כספי פיקדון עבור מבקשי מקלט: הדוח מוצא כי ישראל חוקקה את חוק הפיקדון כדי לעודד מבקשי מקלט לעזוב את המדינה, אך לא התייצבה לצד עובדים שמעסיקיהם לא הפקידו עבורם כסף ואיבדו רכיב שכר עבורו עבדו.
- השלמה עם תופעת ה"מומחים" למרות ריבוי מקרי הונאה וניצול עובדים: הדוח מוצא כי אלפי עובדים מובאים לישראל בידי מתווכים הגובים מהם דמי תיווך לא חוקיים ומבטיחים עבודה בשכר גבוה בבניין ובתעשייה. ישראל מודעת לממדי התופעה, הנוגעת לאלפי עובדים מדי שנה, אך לא פועלת לסתימת הפרצה המאפשרת אותה.
עובדים מנוצלים, בראשם מהגרי עבודה ופלסטינים, פונים לקו לעובד ומספרים על מרחב תמרון המוגבל על ידי מעסיקים ומתווכים, שעבודי חוב ואיומים. ככל שאנחנו מזהים תופעות פסולות ולא חוקיות, המונעות בידי בצע כסף, אנחנו יוזמים פעילות נרחבת הן בפן המשפטי והן בפן הציבורי. בזכות המוניטין שצבר קו לעובד לאורך השנים, גורמים בינלאומיים נעזרים בממצאים שלנו כדי ללמוד לעומק מגמות ותהליכים בשוק העבודה הישראלי. מי יתן שגם הדוח הזה יסייע לנו לקרוא למקבלי החלטות להתייצב מאחורי העובדים בעבודות הקשות ביותר במשק, ולספק להם גב בדמות אכיפה, חקיקה ונהלים למיגור תופעות פסולות כמו סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות.
