מאת: קו לעובד
במקרה הראשון W.A עובד סיעוד בא לישראל כדי לתמוך במשפחתו שנותרה בסרי לנקה. הוא שילם 5000 דולר דמי תיווך, ומשכן לצורך גיוס הסכום את בית משפחתו.
הוא הועסק במשך חודש אך פוטר כיוון שהמעסיקה העדיפה להעסיק אישה בטיפול בה ולא גבר. לאחר מכן התקשה למצוא מעסיק ונעצר. משעלה בסוף הדבר בידו הועסק במשך 3 חודשים בטיפול בנכה ללא שכר ואז פיטר אותו המעסיק בטענה שאינו יכול לשלם את שכרו. המעסיק הודיע לעובד שלא יבטל את אשרתו לעבוד אצלו והוא יוכל לעבוד במקומות אחרים. ואולם במהלך התקופה דרש ממנו מדי פעם סכומי כסף כתנאי לאי ביטול אשרת העבודה. W.A שחשש כי ביטול אשרת העבודה יביא לגירושו מהארץ, עוד בטרם הצליח להשיב את דמי התיווך ששילם, הסכים בלית ברירה להסדר שכפה עליו המעסיק. הוא מצא עבודות מזדמנות בניקיון ושילם למעסיק סכומי כסף שונים שהלה דרש ממנו שנעו בין מאות לאלפי שקלים (כך למשל דרש ממנו המעסיק לפני כשנה סכום של 2000$ כתנאי לחידוש אשרת העבודה).
W.A כמו עובדים רבים אחרים נפל קורבן לתופעה המכוערת הידועה בכינוי Open Visa בה מעסיקים מנצלים את היתר ההעסקה שברשותם על מנת לסחוט כפסים מעובדיהם ולהעסיקם ללא שכר, בהכירם את המצוקה הקשה בה הם נתונים ואת המשמעות הכלכלית הקשה שתהיה לביטול אשרתם וגירושם מישראל.
קו לעובד הגיש תלונה למשרד התמ"ת והמשטרה. בעקבות התלונה נפתחה חקירה פלילית ומשרד התמ"ת אף ביטל היתר ההעסקה של המעסיק. במקביל פנה העובד למשרד הפנים והסדיר אשרה זמנית לעובד שתאפשר לו לאתר מעסיק חדש. חלפו מס' חודשים והעובד לא הצליח למצוא עבודה בסיעוד ונעצר שוב.
קו לעובד פנה לבית הדין למשמורת בבקשה לשחררו מהמעצר לאור נסיבות המקרה המקשות ומכיוון שבימים האחרונים נמצא מעסיק שהביע נכונות להעסיקו. בית הדין למשמורת קבע שיש לקבל את הבקשה במישור העקרוני אך דרש הצגת תצהיר מטעם המעסיק. יום לאחר החלטת בית הדין, עוד בטרם הועבר התצהיר המבוקש לבית הדין, הסתבר כי העובד נלקח כבר לשדה התעופה לשם גירושו מהארץ. קו לעובד הגיש בקשה דחופה לצו ביניים בבקשה למנוע את גירושו מהארץ ולשחררו מהמשמורת.
פניה נוספת שנעשתה בימים האחרונים למשטרת ההגירה העלתה כי המשטרה עדיין חוקרת את המקרה וכי העובד שהיה קורבן ל-open visa דרוש כעד להליך המשפטי. מכאן, שמלכתחילה לא היה מקום לעצור ולגרש את הועבד מהארץ.
במקרה השני עובדת הגישה לאחרונה תביעה בבית הדין לעבודה כנגד מעסיקה. זמן קצר לאחר מכן נעצרה, כיוון ששהתה בישראל מעבר לתקופה המותרת על פי אשרת עבודתה. עורך דינה הגיש בקשה לגביית עדות מוקדמת בבית הדין לעבודה (עדות הדרושה על מנת שניתן יהיה לנהל את המשפט בהעדרה לאחר שתצא מישראל). הבקשה לגביית עדות מוקדמת נשלחה לבית הדין למשמורת. חרף זאת נקבעה לעובדת טיסה והיא נלקחה באותו יום לשדה התעופה. ניסיונותיו של עורך דינה לעכב את העלאתה לטיסה, משום שנקבע דיון מוקדם בבית הדין לעבודה – סורבו. קו לעובד נאלץ גם הפעם להגיש עתירה בהולה כדי למנוע את גירושה של העובדת. לאחר הגשת העתירה התברר כי העובדת הוחזרה כבר למעצר. ואולם מלכתחילה בנסיבות בהן בית הדין למשמורת קבע כי אין לגרש את העובדת אם תתקבל החלטה של בית הדין לעבודה אסור היה, כמובן, לנסות לבצע מחטף ולגרשה.
