אתמול (17.6) הגשנו יחד עם הקליניקה לזכויות בעבודה באונ' ת"א, עמדה לבית הדין הארצי לעבודה במסגרת בקשתנו להצטרף כידידי בית המשפט לערעור של חברת וולט, על ההחלטה לאשר תביעה ייצוגית נגדה בעניין שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד עם שליחיה.
עשינו זאת, לאחר שוולט והיועצת המשפטית לממשלה טענו, בין היתר, שלא נכון לברר סוגיה כזו בתביעה ייצוגית, בין היתר משום שהיא מצריכה בדיקה עובדתית פרטנית של רצונות השליחים והנסיבות שלהם. לטעמנו, קבלת עמדה זו תצמצם משמעותית את השימוש בתובענות ייצוגיות ככלי לבירור סוגיות בתחום דיני העבודה, בפרט שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד שהם השער לכל משפט המגן.
בעמדה ששלחנו עמדנו על החשיבות שבשימוש בתובענות ייצוגיות בתחום דיני העבודה, שמאופיין גם כך בפערי כוחות בין הצדדים ועל רקע שחיקת העבודה המאורגנת והקושי לקדם שינויים מבניים באמצעות תביעות פרטניות. עמדנו בפרט על החשיבות לאפשר שימוש בכלי זה לבירור סוגיית קיומם של יחסי עובד מעביד, שככל שיימצא שהם מתקיימים הרי שמדובר בקוגנטי שלא ניתן להתנות עליו אפילו בהסכמת הצדדים, ועל החשיבות בהקפדה על קיומם של מבחני הפסיקה לקיום של יחסי עובד מעביד, גם ודווקא בעולם המתפתח של צורות תעסוקה חדשות. לבסוף עמדנו על המנגנונים שחוק תובענות ייצוגיות עצמו קבע כדי להתמודד עם שונות בין חברי הקבוצה, ועם האפשרות שהוא נותן למי שלא יהיו מעוניינים להיות חלק מהקבוצה – לפרוש ממנה.
כתבתה של הדס יום-טוב בעיתון דבר – כאן.
נוסח העמדה המלא – כאן.
Loading...
Reload document
Open in new tab 