פליטים ומבקשי מקלט

צוות מחלקת מבקשי מקלט בקו לעובד מקבל את פניות העובדים, פותח תיקים, פונה למעסיקים, כותב תלונות לרשויות השונות, מגיש עתירות באמצעות עורכי דין חיצוניים והמחלקה המשפטית, מסייע בקידום מדיניות בכנסת, מוציא פניות לח"כים וועדות כנסת, ומשמש כשותף פעיל בפורום ארגוני הפליטים הישראלי.

פניות מבקשי המקלט לקו לעובד נובעות בעיקר מההפרות הבאות:

• הלנות שכר.
• פיטורין בהיריון.
• תלושי שכר מזוייפים.
• אפליה.
• תאונות עבודה.
• פיטורין שלא כדין.
• אי תשלום זכויות סוציאליות.
• אי הפקדת פיקדון.

בעיות עמן התמודדו ומתמודדים פליטים ומבקשי מקלט בישראל

השלכות מצטברות של חוק הפיקדון: ב-2017 חוקק בישראל חוק אשר דרש ממעסיקים לנכות 20% משכר מבקשי המקלט שהעסיקו, ולהפקיד את הסכום בקרן מיוחדת ש"תשמור עבורם" את הכסף לשעה בה יעזבו את גבולות הארץ. כלי אכזרי זה, שנחקק במופגן לעידוד עזיבת מבקשי המקלט, פגע קשות באיכות חייהם ואילץ רבים לעבוד סביב השעון כדי לקושש פרנסה מספקת לצרכי קיום. קו לעובד עתר לבית המשפט העליון בדרישה לבטל את החוק שהוכח כלא יעיל, לאור הפגיעה הקשה בעובדים ונטייתם של מעסיקים רבים לנכות את הכסף מבלי להפקידו בקרן, ובשנת הקורונה הראשונה החוק אכן בוטל על ידי בג"ץ. עובדים שמעסיקיהם הפרישו להם את הכסף הגזול לקרן קיבלו אותו, אך אלו שהכספים מעולם לא הופקדו עבורם איבדו הכנסה קריטית – עבורה עבדו קשה מאד. חוק הפיקדון ערער קשות את קהילת מבקשי המקלט, וקו לעובד סייע לאלפי הנפגעים מהחוק במהלך שלוש וחצי שנותיו וגם לאחר ביטולו החלקי (מעסיקים עדיין נדרשים להפקיד 16% לקרן הפיקדון).

הנוהל הגיאוגרפי: במהלך 2022 יזם משרד הפנים נוהל חדש, שביקש לפגוע קשות במבקשי מקלט ולהצר את צעדיהם. הנוהל קבע כי מבקשי מקלט לא יוכלו לעבוד ב-17 ערים במרכז הארץ ובאילת, אלא אם יעסקו באחד מחמישה ענפים – מלונאות, בניין, מסעדנות, חקלאות וסיעוד מוסדי. הורים לילדים במערכת החינוך ובני 60 ומעלה הוחרגו ממנו. כך, באצטלה של "הקלה על מרכזי ערים", התפרסם נוהל עיוור לכך שכמחצית מהאנשים עזבו, חדשים לא הגיעו מאז 2012 והנותרים הפכו לבשר מבשרן של הערים בהן התיישבו – חברתית ותעסוקתית. קו לעובד נאבק לביטול הנוהל בכל הערוצים הקיימים, בטענה כי הוא נולד מבלי לבחון עם הרשויות המקומיות עצמן אם הן מעוניינות להיפרד ממבקשי המקלט העובדים בתחומן – וצפוי לפרק את המרקם השברירי ממילא בקהילת מבקשי המקלט ולהביא להתדרדרות חומרית גורפת והחמרת תחושות הייאוש. נכון לשנת 2024, הנוהל מוקפא בהחלטת בית המשפט שדן בעתירת קו לעובד וארגונים נוספים, בהינתן שהמדינה לא ענתה על שאלות מפתח הנוגעות לנסיבות הולדתו של הנוהל.

ניסיון לדחוק מבקשי מקלט מעבודות ניקיון ברשויות המקומיות: חוזר מנכ"ל משרד הפנים מ-2011 קבע כי לא-ישראלים אינם יכולים לעבוד בניקיון ערים, על מנת לעודד תעסוקת ישראלים. פרסום החוזר גרר פיטורים של מבקשי מקלט רבים, אך מאבק קו לעובד וארגוני זכויות אדם נוספים עצרו את המהלך והעובדים יכולים להמשיך ולעבוד בניקיון הערים וגם בתחומים אחרים שהיו סגורים בפניהם. עם זאת, זכויותיהם של רבים מופרות כתוצאה מהעסקה קבלנית פוגענית, ורבים מגיעים לקו לעובד על מנת להסתייע בצוות המחלקה כדי לקבל את מה שמגיע להם. בשנת 2024 מבקר המדינה התייחס לקלות הרבה בה זכויותיהם של עובדים אלו מופרות בגלל ההעסקה הקבלנית, וקרא לשפר בדחיפות את כלי האכיפה ברשויות המקומיות.

אי הסדרת מעמדם של מבקשי המקלט: פליטים ומבקשי מקלט מסודן, קונגו ואריתריאהנמצאים בישראל תחת הגנה קבוצתית, ומיעוטם ממתין לתשובה בעניין בקשת המקלט האישית שלהם. רובם המכריע אינו אוחז באשרת עבודה, אולם משרד הפנים הודיע לבית המשפט כי לא יקנוס את מעסיקי הפליטים עד להודעה חדשה, משום שהם אינם מקבלים כל תמיכה סוציאלית-כלכלית מן המדינה. אי הסדרת מעמדם, לצד צורת העסקה ארעית שעלולה להסתיים עם ביטול ההגנה הקבוצתית או מאי אילו סיבות אחרות – הופכת את הפליטים ומבקשי המקלט לעובדים החשופים לניצול ולפגיעה, ומושכת את שוק העבודה כולו מטה.

ניצול בעבודות מזדמנות: עקב אי קבלת אשרת שהיה קבועה, רבים מהפליטים מסתפקים בעבודות מזדמנות, אשר לרוב הן גם העבודות הקשות והמסוכנות בשוק, ללא הקפדה על מתן הזכויות הסוציאליות, או אי תשלום למוסד לביטוח לאומי בשל היעדר מעסיק קבוע. רבים מן המעסיקים לא נותנים תלושי שכר ודיווח שעות, ואף לא מספקים הסכם כתוב לעובד. חלק מן העובדים מגיעים לעמותה לאחר שלא קיבלו שכר על ימי עבודה, כאשר אין בידם דבר מלבד שמו של המעסיק החייב.

עבודה קבלנית: פליטים ומבקשי מקלט רבים מועסקים באמצעות חברות כוח אדם וקבלנים. הם עובדים בשכר מינימום ולעיתים רבות החברות מבקשות מהם להמתין לעבודות חדשות שבועות ואף חודשים ארוכים, במהלכם הם נותרים ללא עבודה. רבים אינם מקבלים פיצויי פיטורים והחברות מנסות להתנער מחובתן להפריש כספי פנסיה עבור עובדיהן ולבטח אותם בביטוח רפואי.

יצירת קשר על המחלקה אפשרית באחת הדרכים הבאות:

באמצעות דף הפייסבוק, הכולל אפשרויות פנייה ועדכונים תקופתיים.

באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני – refugees@kavlaoved.org.il

שעות קבלת קהל: ימי שלישי, בין השעות 11:00-17:00

כתובתנו: הנגב 8 קומה 3, תל אביב.

מושגי מפתח

בשנת 1951 הייתה ישראל מן היוזמות והמחוקקות של אמנת האו"ם לפליטים, אשר מטרתה דאז הייתה לדאוג ולהסדיר את עניינם של פליטי מלחמת העולם השנייה. מאז ועד היום הפכו מיליוני אנשים לפליטים, במולדתם או מחוצה לה. אל ישראל החלו להגיע כמויות משמעויות של פליטים ומבקשי מקלט החל משנת 2006. על-פי סעיף 2 לאמנה: "פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת".