נועה שאואר, רכזת תחום חקלאות
החל מהחודש, נובמבר, יזכו עובדי החקלאות ביישובי הערבה התיכונה להשתכר בהתאם לחוק שכר מינימום. ראשית, אנו רוצים לברך על המהלך. זהו מהלך חלוצי, ולמעט הקיבוצים אשר רובם משלמים כחוק, רוב החקלאים בישראל עדיין מצליחים להתחמק מתשלום שכר מינימום לעובדים.
כחלק משגרת העבודה שלנו, נסענו ביוני האחרון לביקור מרוכז של עובדי חקלאות בכמה מושבים בערבה התיכונה. לאחר הביקור אספנו את כל העדויות והנתונים שמסרו לנו העובדים ושיגרנו מכתב לראש הוועדה החקלאית באזור. באותו ביקור, דיווחו העובדים על שכר העומד על כ- 130 ₪ ליום עבודה בן שמונה שעות ועוד 17 ₪ לכל שעה נוספת. שכר המינימום לשעה הוא 23.11₪, ותשלום שעות נוספות לשעתיים ראשונות הוא 125% – כלומר 28.88 ₪ לשעה – והתשלום עבור כל שעה מעבר לשעתיים הראשונות הוא 150% – כלומר 34.66 ₪ לשעה. דיווח זה, נוסף על הפרות מגוונות כגון שימוש בחומרי ריסוס ללא הגנה ועוד, הצטרף לשורה של תלונות ודיווחים למשרד הכלכלה על המושבים באזור הערבה התיכונה.
בעקבות החתימה על ההסכם הבילטראלי (TIC) בין ישראל לתאילנד ולאחר זמן רב בו התרענו, דיווחנו ופעלנו כנגד אי תשלום שכר מינימום ביישובי הערבה התיכונה – החליטו החקלאים לנהוג כחוק ולשלם לעובדים את שמגיע להם על עבודתם ועל כך אנו משבחים אותם.
עובדים רבים פונים אלינו מדי שבוע ומתלוננים על תשלום הנמוך משכר המינימום, ובתגובה אנו משגרים מאות מכתבי תלונה ודיווח למשרד הכלכלה ושולחים מכתבי דרישה למעסיקים. אי תשלום שכר מינימום לעובדי החקלאות הינה תופעה גורפת בענף החקלאות, ולא הצטברות מקרים בודדים של הפרת זכויות עובדים. כתבי תביעה רבים נכתבים נגד חקלאים אשר לא שילמו שכר מינימום, ובם נדרש המעסיק לשלם את הפרשי שכר המינימום המגיעים לעובד, בנוסף לשאר הזכויות המגיעות לו על פי חוק. כל אלו, מהווים מכבש לחצים על החקלאים להתחיל לשלם את חובותיהם לעובדים, כפי שהחלו לעשות מעסיקי הערבה.
אנו נמשיך לעקוב אחר השינוי החיובי הזה, ונמשיך להיאבק על זכותם של עובדי החקלאות להשתכר כחוק, בשאר חלקי הארץ.
