מאת: רותי סיני
מבחן ראשון לחוק נגד סחר בבני אדם: אחים חשודים בהתעללות בתאילנדים
שני אחים חשודים ששיכנו את עובדיהם התאילנדים בתוך מכלאות האווזים, בתנאים בלתי אנושיים. אחד מהם חשוד שהמשיך בפיטום אווזים – למרות האיסור של בג"ץ
"היו ימים שעבדתי כל כך הרבה ללא הפסקה, 22-23 שעות רצוף… היה עלי לפטם את האווזים כל ארבע שעות ואחר כך להשגיח עליהם, כדי שאם הם ימותו אז מיד נמרוט להם את הנוצות וננקה אותם כדי שיוכלו למכור את הכבד שלהם"; כך מסר בתצהיר עובד תאילנדי, שחולץ לפני שבועיים עם עוד שמונה מחבריו משני משקי אווזים במושב בן זכאי.
חילוצם של תשעת העובדים התאילנדים על ידי משטרת ההגירה ומפקחים ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה (תמ"ת) חשף שורה של חשדות נגד שני אחים, בעלי המשקים. אחד האחים חשוד כי המשיך לפטם אווזים למרות איסור בג"ץ, ושניהם חשודים שהעסיקו את עובדיהם בתנאים קשים במיוחד ושיכנו אותם בקרבת מכלאות האווזים. כעת בוחנת המשטרה אם העסקת התאילנדים עונה על הגדרות החוק החדש, שאוסר על סחר בבני אדם למטרות עבדות ועבודות כפייה. הפרשה תהווה כנראה מבחן ראשון לחוק, שהתקבל לפני חודשיים וקובע עונשים של עד 20 שנות מאסר.
העובדים סיפרו שמאז הגיעו לישראל, בספטמבר ובאוקטובר השנה, הוכרחו לעבוד בפיטום אווזים במשך רוב שעות היממה, שבעה ימים בשבוע. הם סיפרו על עייפות רבה – אחד מהם הגדיר עצמו "זומבי" – ועל מגורים מצחינים לצד האווזים הגוססים. כשהתלוננו בחברת "עוזר לחקלאי", שהביאה אותם לישראל, איימו עליהם שיוחזרו לתאילנד. בחקירתם סיפרו שפחדו שיישלחו הביתה, ולא יוכלו להחזיר את סכום העתק, 9,000 דולר, שנאלצו לשלם למתווכים כדי לבוא לישראל.
סנ"צ דוד מונדני, מפקד מחוז מרכז במשטרת ההגירה, סיפר שצוות המשטרה ומפקחי התמ"ת הגיע למשקים בעקבות תלונה מארגון "קו לעובד", שאליו פנו העובדים. באחד המשקים לא נמצאו אווזים, אבל תנאי המגורים היו ברמה ירודה. "חדר מעופש שבו גרו בצפיפות ארבעה תאילנדים, מקלחת דולפת, הכל מלא עובש, צחנה מהאווזייה הסמוכה", סיפר מונדני. במשק השני נמצאו גם חמישה פלשתינאים שהועסקו באופן לא חוקי. אבישי עמוסי, הממונה על האכיפה בתחום עובדים זרים במחוז מרכז במשרד התמ"ת, סיפר שבמטבח במגורי הפועלים לא היו מים זורמים והמקלחת והשירותים היו מרוחקים. "היתה שם צחנה נוראה", אמר.
ההיתרים שקיבלו שני האחים להעסקת עובדים זרים בוטלו באופן מיידי. בנוסף לחשדות בנוגע לאופן העסקת העובדים, האחים חשודים גם בקבלת דבר במרמה – שכן ההיתרים ניתנו להם לטובת האכלה של אווזים, ולא לפיטום, שאסור לפי החלטת בג"ץ מאפריל.
"עבדתי בפיטום אווזים במשק של צ"ל (המעסיק, ר"ס) במושב בן זכאי… הייתי טוחן את תערובת הפיטום עד שתהיה סמיכה כמו בטון ואז הכנסתי אותה למכונת הפיטום", סיפר העובד בתצהירו לארגון "אנונימוס", המגן על זכויות בעלי חיים. "החדרתי את הצינור לתוך האווזים ואז המכונה דחסה את האוכל בלחץ אוויר", הוסיף. אבישי עמוסי, ממשרד התמ"ת, מאשר שראה מכשירי פיטום, "אין צל של ספק שמתרחש שם פיטום", אמר.
על אף העדויות, במשרד החקלאות הכחישו זמן ארוך כי בבן זכאי עסקו בפיטום אווזים ואמרו שצוותים שביצעו ביקורות במקום לא מצאו עדות לכך. אך לדברי מונדני ועמוסי, למעסיקים במושב בן זכאי ניתנה התראה לפני ביקורות של פקחי משרד החקלאות. גם העובד התאילנדי העיד בתצהירו ש"כשאנשים באו לפקח, צ"ל אמר לי להחביא את המכונות במחסן ואחר כך הורה לנו להתחבא בעצמנו".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה, שבשבוע שעבר זומנו העובדים והמעסיקים לבירור הטענה, ועדויות העובדים נראות מוצקות. העניין הועבר ללשכה המשפטית של המשרד שתבחן אם העדות מספיקה להגשת כתב אישום נגד בעלי המשקים. בנוסף, טענו במשרד, שלא נמסרה לחקלאים הודעה מוקדמת לפני הביקורת.
משרדי התמ"ת והפנים מצאו מעסיקים חדשים לשלושה מהעובדים, אבל האחרים נלקחו למתקן מעצר בנמל התעופה בן גוריון, המיועד לאנשים שנכנסו לישראל ללא היתר. סנ"צ מונדני הסביר שלא היה מקום אחר לשכנם. "לא ייתכן שקורבן עבדות ישוכן במתקן כליאה", הגיב על כך עו"ד הד"ר יובל לבנת מ"קו לעובד".
בשנה שעברה הוקם צוות בין-משרדי, בראשות עו"ד רחל גרשוני ממשרד המשפטים, לגיבוש דרכי פעולה נגד הסחר בבני אדם. בטיוטת ההמלצות, מוצע לספק לקורבנות מקום מסתור מוגן לתקופה מוגבלת, באחריות משרד הרווחה. אלא שהמשרד מתנגד. "הטיפול בנפגעי סחר בבני אדם לא הוגדר כאחד מתפקידיו הראשיים של המשרד", מסר הדובר נחום עידו.
את תגובת המעסיקים לא ניתן היה להשיג.
