עובדות במשק בית
נייר עמדה לציון יום האישה 8.3.2016
עמותת קו לעובד מעניקה סיוע לעובדות משק בית באמצעות קבלת קהל וסדנאות במרכזים קהילתיים שונים ברחבי הארץ. במהלך שנת 2015 כ -1500 עובדות ועובדי משק בית פנו למשרדי קו לעובד לקבלת ייעוץ וסיוע, כ- 15% מהעובדים חזרו להמשך טיפול, מתוכם 83% נשים.
העסקה במשק בית הינה שיטת העסקה ישירה על בסיס שעות, המטילה על המעסיק את מלוא החובות החלות על כלל המעסיקים בישראל, ובחלק מהמקרים גם חובות נוספות החלות על מעסיקי מהגרי ומהגרות עבודה.
בפעילותנו בתחום אנו מוצאים כי מרבית המועסקות בעבודות משק בית הן נשים אשר סובלות מפגיעה כפולה; הן מאופיה הפוגעני של שיטת ההעסקה השעתית והן מפגיעות הייחודיות לנשים כמו הפרות חוק עבודת נשים וחוק הביטוח הלאומי, סירוב מתן חופשת מחלה עבור טיפול בילד ועוד.
מנסיוננו, מרבית הפגיעות מתאפשרות הן בשל היעדר האכיפה כלפי מעסיקים הפועלים בניגוד להוראות החוק והן בשל היעדר הידע הנדרש בידי המעסיקים עצמם לגבי זכויות העובדות המועסקות אצלן, עד כדי התכחשות לעיתים לעצם היותם מעסיקים. פעמים רבות אנו עדים להתנערות מאחריות של מעסיקי עובדות במשק בית הנובעת משיטת ההעסקה – בפרטיות ביתו של המעסיק, ללא חוזה העסקה או תיעוד שעות עבודה, באמצעות סיכומים בעל פה בין המעסיק לעובדת ובתשלום מזומן, בדר"כ ללא תיעוד סכום ומועד תשלום.
התופעות הבולטות אותן זיהינו אצל נשים עובדות במשק בית הן:
- העדר תיעוד – מרבית העובדות המגיעות אלינו מדווחות כי לא קיים תיעוד של שעות ומועדי ההעסקה והן אינן מחזיקות בחוזה העסקה כמתחייב על פי חוק. על פי דין, בהיעדר תיעוד של תקופת ההעסקה בפועל, חובת ההוכחה מוטלת על העובדת. כאשר העובדת אינה מסוגלת לספק הוכחות המגבות את טענותיה, זוכה המעסיק מן ההפקר. היעדר התיעוד יוצר יחסי העסקה מעוותים בין מעסיק אשר אינו מבצע את המוטל עליו על פי חוק, ועובדת הנסמכת על טוב לבו ורצונו הטוב לתשלום כל זכויותיה.
- אי הסדרת תשלום לביטוח לאומי – כ50% מתוך הפניות במהלך שנת 2015 דיווחו כי המעסיק אינו מדווח על העסקתן למוסד לביטוח לאומי ואף חמור מכך – עובדות רבות מדווחות כי כאשר פנו למעסיק בבקשה להסדרת הביטוח, פוטרו. במקרים אחרים, מספרות הפונות כי לאחר בקשתן המפורשת, דיווח המעסיק על מועדי העסקה אשר אינם תואמים את מועדי ההעסקה בפועל. לדיווח שגוי זה שתי השלכות חמורות כלפי העובדות – ראשית, הן עלולות שלא לעמוד בתקופת האכשרה הנדרשת לשם קבלת מלוא זכויותיהן במקרי הריון ולידה. שנית, בהיעדר כל תיעוד אחר, הופך הרישום בביטוח הלאומי להוכחה עבור המעסיק לתקופת ההעסקה בפועל.
- תאונות עבודה – עבודות משק בית, במהותן, מעמידות את העובדות בפני סכנות שונות; עבודה עם חומרי ניקוי מסוכנים, טיפוס על סולמות גבוהים, נקיון חלונות גבוהים – לעיתים בצדם החיצוני ועוד. העובדות עלולות לסכן את חייהן במהלך עבודתן השוטפת, לעיתים אף מבלי להיות מודעות לכך. כאשר העובדת אינה מבוטחת בביטוח לאומי, עשויות עלויות הטיפולים הרפואיים בפגיעות בעבודה להסתכם בעשרות ואף מאות אלפי שקלים. בנוסף, בשל תת הדיווח של מעסיקים למוסד לביטוח לאומי, אין כל אפשרות להעריך את היקף ההעסקה בעבודות משק בית בישראל ואת היקף תופעת תאונות העבודה בתחום, וכך לא ניתן מענה ראוי ולא נעשה כל טיפול מניעתי.
- אי הסדרת ביטוח רפואי – עובדות משק בית רבות המגיעות לקו לעובד הינן מהגרות. ככאלה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא חל עליהן ולכן חוק עובדים זרים מחייב את מעסיקיהן להסדיר עבורן ביטוח בריאות פרטי אשר מספק שירותי רפואה בסיסיים. למרות זאת, מרבית העובדות המועסקות בבתים פרטיים אינן מבוטחות בביטוח בריאות כלל, גם במקרה בו הן מועסקות במשרה מלאה. במקרה של מחלה או פציעה, נדרשות העובדות לשלם באופן פרטי על ביקורי רופא ושירותי הבריאות, וכאשר אין בידיהן את הסכומים הדרושים, מוותרות על טיפולים רפואיים לחלוטין. גם המחוקק לא נתן את דעתו על הסדרת ביטוח רפואי לעובדת אשר לה למעלה ממעסיק אחד וכיצד יכולים מספר מעסיקים להסדיר ביטוח רפואי עבור אותה עובדת.
- פיטורים בהריון – בשל אופיה הפיסי של עבודת משק הבית, עובדות הנמצאות בחודשי הריון מתקדמים פונות במקרים רבים למעסיק ומבקשות להפחית את מס' שעות העבודה או להקל על עומס העבודה. המעסיקים, אשר אינם מודעים לאיסור על פיטורי עובדת בהריון ועל האישורים הנדרשים לשם כך, מפטרים את העובדת לאלתר. הדבר זהה גם במקרים של עובדות בחודשי הריונן הראשונים; כאשר המעסיקים מגלים על היותן בהריון, וכדי לא להסתכן בפגיעה אפשרית בעובדת או בילדה, מפטרים מייד את העובדת. כך מוצאות עצמן עובדות ללא אפשרות העסקה במהלך הריונן, המובילה להיעדר הכנסה קבועה, ולפגיעה ברצף הביטוחי ובכך בזכויותיהן לדמי לידה, חופשת לידה, תשלום עבור אשפוז ועוד. העובדות הללו, המוחלשות ממילא, אשר אינן יכולות למצוא מעסיקים חלופיים בעודן בהריון, נאלצות לכלכל את עצמן ואת משפחתן החדשה בדוחק, ללא הכנסה קבועה ותוך מאבק קבוע לקיום בכבוד.
חדשות לבקרים אנו עדים לפרסומים אודות מבצעי אכיפה של רשויות המדינה כלפי מעסיקים של עובדי משק בית השוהים בישראל ללא אשרה. המדינה אף הגדילה לעשות ומקיימת ערוץ ייחודי אליו ניתן לפנות לשם דיווח על חשד להעסקה לא חוקית.
טוב יהיה אם תשקיע המדינה פרומיל מהמשאבים שהושקעו במאמצי האכיפה ובקמפיינים הרבים בתקשורת, לשם העלאת המודעות בקרב מעסיקי עובדות משק בית בנוגע לזכויותיהן בעבודה, ולהגברת האכיפה בתחום, ללא קשר למעמדן החוקי של העובדות בישראל.
Loading...
Reload document
Open in new tab 