באיזו תדירות, לדעתכם/ן, מהגרי העבודה מתאילנד נבדקים על ידי רופא? איך מתארים תסמינים בשפה לא מוכרת? איך מדווחים למעסיק, שהשדה שלו דורש עבודה עכשיו, על כאבים או מצוקה נפשית? מה עובר על העובדים במהלך חמש שנות העמל שלהם בישראל? ומה לגבי אופי העבודה ותנאי המחייה? כיצד משפיעים העבודה התובענית, החשיפה לחומרי הדברה ואורח החיים הקשוח על מצבם הפיזי והנפשי? ושאלת השאלות: מדוע ישראל משלימה עם עשרות מקרי המוות של העובדים הצעירים והבריאים, ואינה מתעקשת לבדוק מה קורה שם?
דוח חדש של קו לעובד ורופאים לזכויות אדם עונה על השאלות ומציג תמונה מצמררת של הפקרה שיטתית ואכזרית של עשרות אלפי עובדים, בני אדם צעירים ובריאים, העוברים בישראל מסע ייסורים שמשפיע קשות על מצבם הפיזיולוגי והנפשי. העובדים, שהגיעו מתאילנד במסגרת הסכמים בילטראליים מסודרים לכאורה, מתקשים מאד לממש את זכותם לבריאות ולבטיחות, עובדים בתנאי אקלים קיצוניים, מספר לא סביר של שעות ביממה, מתגוררים בתנאים קשים וצפופים. הם אינם מטופלים בזמן אמת ומככבים בסטטיסטיקה מבהילה: סיכוייהם למות גבוהים פי 3 מסיכוייהם של ישראלים בני גילם.
הדוח "ארץ אוכלת עובדיה: הפקרת בריאותם של מהגרי עבודה בחקלאות", מבוסס על סקרים שערכנו בקרב מהגרי העבודה מתאילנד, ומורכב מחמישה פרקים המתייחסים לאספקטים המשפיעים ישירות על בריאותם ורווחתם:
- חסמים לנגישותם של העובדים לשירותי בריאות: כחלק מהסרת האחריות של המדינה מבריאות ם של העובדים שהיא מביאה לישראל, הם מבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים המספקים שירותים מוגבלים. כמחצית מהעובדים אינם מחזיקים בכרטיס קופת חולים ובריאותם תלויה ברצונו הטוב של המעביד. כמחצית דיווחו על בעיה בריאותית, כ-60% נפצעו במהלך עבודתם בישראל וכמחצית מהפצועים לא פנו כלל לקבלת טיפול רפואי. 44% מהעובדים שפנו לטיפול לא הצליחו לתקשר עם רופא בגלל היעדר תרגום.
- תנאי מחייה ועבודה מחפירים: עבודת כפיים בתנאי אקלים קיצוניים, במשך שעות רבות, משפיעה לרעה על בריאותם הפיזית והנפשית של העובדים, המדווחים על ימי עבודה בני 11-12 שעות ביממה ויותר, לא אחת 7 ימים בשבוע. נראה כי ההפרה השיטתית של הזכות למנוחה וסירוב המעסיקים לשלם לעובדים עבור ימי מחלה (70% מהעובדים טוענים כי מעולם לא קיבלו אותם) – מתמרצת להמשיך ולעבוד גם כשהם חולים. התוצאות אינן מפתיעות: כ-60% מהעובדים דיווחו על עייפות כרונית ו-46% העידו כי הם סובלים ממצוקה נפשית. מצוקה זו אינה זוכה למענה כי פוליסות הבריאות של העובדים אינן כוללות שירותי בריאות הנפש, כאשר אחת התוצאות הקשות היא שימוש בסמים ואלכוהול בקרב עובדים המתקשים להתמודד עם עומס העבודה והלחץ שמפעילים המעסיקים. מכיוון שתנאי המגורים קשים לא פחות מתנאי העבודה, ובמקרים רבים עובדים משוכנים בצפיפות במחסנים או לולים שהוסבו למגורים, קונטיינרים וחממות, סבלם של רבים נמשך 24/7.
- הסיכונים הכרוכים בעבודה והיעדר מיגון, פיקוח ואכיפה: עבודת חקלאות כרוכה בסכנות בטיחותיות ובריאותיות רבות, בהן שימוש בחומרי הדברה, עבודה בגובה, עבודה עם בעלי חיים וכלים כבדים. בשל מאמצי הפיקוח והאכיפה הדלים, 93% מהעובדים דיווחו כי הם סובלים מבעיות בריאותיות הקשורות לעבודתם ו-37% נפצעו בתאונות עבודה בישראל – מספרים בלתי נתפסים. האם מישהו שילם את המחיר? הצחקתם: במהלך 4 השנים האחרונות לא נפתח תיק חקירה אחד בגין עבירות בטיחות בענף החקלאות ולא הוגש אף כתב אישום. אשר לעובדים בהדברה – אלו דיווחו על בעיות עור, קשיי נשימה, צריבה בעיניים ובעיות בריאותיות נוספות. למרות תופעות הלוואי הקשות והנזקים המצטברים – רק 33% מהעובדים דיווחו כי "זכו" בציוד מגן.
- התמודדות העובדים עם מגיפת הקורונה: בעוד שהישראלים זכו להתעדכן יום יום בתקשורת לגבי ההנחיות, מהגרי העבודה נדונו לחיות בפחד ואי וודאות בנושא הקורונה. הקושי הלשוני והבידוד הגיאוגרפי יצרו תלות כמעט מוחלטת בגורמים חיצוניים וארגוני חברה אזרחית, כמו גם נגישות מועטה ומאוחרת לחיסונים. מיותר לציין כי ריחוק חברתי לא היה אפשרי בתנאי המחייה הצפופים של העובדים, ובריאותם הופקרה גם בממד הזה.
- שיעורי תמותה חריגים בקרב העובדים: במהלך שנת 2019 מתו בישראל 23 מהגרי עבודה מתאילנד, ובמהלך 2020 (עד חודש אוגוסט) – 14 עובדים נוספים. למרות שכמחצית ממקרי המוות מוגדרים "מסיבה לא ידועה" או מיוחסים ל"תופעת המוות הלילי המסתורי" (תסמונת הגורמת לדום לב פתאומי במהלך השינה אצל גברים צעירים ומוכרת בדרום-מזרח אסיה) – לא ידוע לנו על חקירת נסיבות מקרי המוות, למעט קטטות. נראה כי הרשויות בישראל מגלות חוסר התעניינות מוחלט בנסיבות שגרמו לאנשים צעירים ובריאים לאבד את חייהם בישראל.
Loading...
Reload document
Open in new tab 