נייר עמדה: "כלכלת הפלטפורמה" – היקף התופעה והצורך בהסדרת מעמדם של העובדים הזמניים העצמאים

חברת וולט היא דוגמא חיה לכלכלת הפלטפורמה בישראל. כ-8,000 שליחים עובדים דרכה היום, מספר ההופך אותה לאחת המעסיקות הגדולות ביותר בישראל בתחום המזון, אך בחוזה ההעסקה של וולט קבוע במפורש כי השליחים מתקשרים עם החברה כקבלנים עצמאיים, ללא סטטוס וזכויות של עובדים. אותה "עצמאות" מוגבלת מאד: ברגע שהשליחים מתחברים למערכת הם מחויבים לקבל כל משלוח שהוקצה להם מבלי לדעת את היעד הסופי אליו יידרשו להביא את האוכל, ללא שליטה על מסלול הנסיעה, כמות המשלוחים, המרחק הרצוי למשלוח וכו'.

חובות ללא זכויות – העסקת השליחים כפרלינסרים מטילה עליהם את האחריות לתשלומי החובה (דמי הבראה, ימי מחלה, ימי חופשה, פנסיה, ביטוח וביטוח לאומי), ועליהם לבטח על חשבונם את כלי הרכב בהם הם משתמשים בעבודתם.

פגיעה ביכולת ההתארגנות – העסקת אלפי עובדים באמצעות יישומון, המהווה את הקשר היחיד לחברה המרכזית, מקשה מאוד על יכולת ההתארגנות של העובדים.

סיכון העובד וסביבתו – מודל ההעסקה מייצר תמריץ לנהיגה מופקרת, המסכנת את הבטיחות בכבישים והולכי הרגל. בניגוד לנהגי מוניות או משאיות, על השליחים לא חלות תקנות המחייבות הכשרה לתפקיד ולא נערכת אכיפת כללי נהיגה בסיסיים.

הפקרת לקוח הקצה – אין כל פיקוח או אחריות המוטלת על החברה השולחת בנוגע לתנאי ההיגיינה והשמירה על המזון.

הרחבת ההגדרה של 'עובד' בשוק העבודה המודרני, באופן שיבטיח זכויות בסיסיות וימנע ניצול לרעה של הפלטפורמה.

הרחבת ההגדרה של 'מעביד', כך שחברות מסוימות יוכרו ויוכרזו כמעסיקות במשותף, לכל הפחות.

הקמת ועדה בין משרדית לפיקוח על כלכלת הפלטפורמה לצרכי פיקוח ורגולציה ממשלתית ביחס לשמירה על בריאות הציבור וזכויות העובדים.

קידום הסכם קיבוצי ענפי כללי לכלכלת הפלטפורמות.

רגולציה הכרחית, דוגמת הגבלת שעות הנהיגה, פיקוח על איכות הנהיגה, הידוק הפיקוח על שמירת המזון והפסקות שירותים במסעדות.