04-01-2023

הקשר בין תנאי העבודה לבטיחותם ובריאותם של העובדים הוא ברור, ולא בכדי עיקר תאונות העבודה הן בענפים הרוויים בהגירת עבודה ועבודת כפיים. ענף הבנייה הוא עדיין המוקד המרכזי למרבית תאונות העבודה במדינת ישראל, וענף החקלאות נמצא בעלייה משמעותית במספר הפגיעות מתאונות עבודה, בדגש על רכבי עבודה.

לפי דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי 2022, היחס בין מספר הנפגעים לאוכלוסייה במדינת ישראל עמד על 11 הרוגים ל-100,000 מועסקים בישראל בענף הבנייה, נתון גבוה בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי שעומד על 5 הרוגים בלבד. כפי שניתן יהיה לראות בדו"ח החדש של קו לעובד, שיעור התאונות בישראל נמצא במגמת עלייה כמעט בכל הענפים, ובמיוחד בענף הבנייה. עובדים רבים עדיין מופקרים לגורלם, אין הרתעה אמיתית מפני הפרות בטיחות, והסנקציות כמעט ולא מוטלות על מפרי בטיחות. הרגולציה אשר נועדה להגן על העובדים ולצמצם את חשיפתם לתאונות או מחלות תעסוקתיות, מתעכבת במשרדי הממשלה השונים מזה שנים.

עיקרי הממצאים בדוח:

  • בשנת 2022 מספר הנפגעים בתאונות עבודה ברמת חומרה בינונית וקשה הוא הגבוה ביותר ב-4 השנים האחרונות, ומספר ההרוגים נותר ללא שינוי.
  • 72 עובדים איבדו את חייהם בתאונות עבודה בשנת 2022, מחצית (50%) בענף הבנייה. שיעור ההרוגים בענף החקלאות גבוה יותר מפי 2 בהשוואה לשנת 2021 (14 לעומת 6), מתוכם 8 נהרגו בשל התהפכות או פגיעה מרכב עבודה.
  • בשנת 2022 שיעור התאונות היה 14 תאונות ל-100,000 מועסקים, ו-1.66 הרוגים ל-100,000 מועסקים בכלל הענפים. בענף הבנייה שיעור התאונות היה 112.66 תאונות ל-100,000 מועסקים, ו-12.25 הרוגים ל-100,000 מועסקים בענף, הרבה מעל ממוצע ההרוגים במדינות האיחוד האירופאי שעמד על 5 בלבד ל-100,000 מועסקים בענף.
  • הגורמים המרכזיים בכלל הענפים לתאונות העבודה הקטלניות בשנת 2022 הם נפילה מגובה (50%) ונפילת חפץ כבד (17%), ובענף הבנייה נפוצה גם פגיעה מרכב עבודה (19%). למרות זאת, מרבית הצווים שניתנו השנה הם בגין הפרות חוק החשמל, הפעלת מעלית לא תקינה או אי עריכת תסקירים לדודים על ידי בודק מוסמך.
  • יש ירידה במספר צווי הבטיחות שמינהל הבטיחות מוציא (3,264 בשנת 2022 לעומת 4,824 בשנת 2021) וירידה של כ-2 מיליון ₪ בסך העיצומים הכספיים שמוטלים על מעסיקים (כ-9.8 מיליון ₪ השנה לעומת כ-11.8 מיליון ₪ בשנת 2021). כפי שעלה בדו"ח מבקר המדינה מחודש מאי 2022, רק 5% מהעיצומים נגבים בפועל.
  • הקבלנים עם המספר הגבוה ביותר של צווי בטיחות הם דוד כהן משבט בע"מ וא.ח. חאלד לבנייה בע"מ, אך למרות ריבוי הפרות הבטיחות לכאורה, רישיונם לא נשלל על ידי רשם הקבלנים.
  • חקיקה חדשה שהייתה אמורה לצמצם את התאונות, במיוחד בענף הבנייה, לא יושמה בפועל – תקנות הפיגומים, ביטוח דיפרנציאלי באמצעות הביטוח הלאומי, או לא נחקקה עדיין – תקנות מדרג אחריות פלילית, תקנות רשתות מגן, הקמת רשות לאומית לבטיחות לבריאות תעסוקתית, שיפור תנאי המפקחים.
  • גם היום, המדינה לא לוקחת אחריות על בטיחות העובדים ומגלגלת את האחריות אל העובדים.

בבסיס כלל ההמלצות עומדת ההמלצה החשובה ביותר, שהועלתה כבר לפני למעלה מ-15 שנה לראשונה, אך עדיין לא אומצה. יש להקים לאלתר את הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, ולגבש תוכנית לאומית להתמודדות עם מצב החירום הבריאותי שאנו ניצבים בפניו. "אקלים הבטיחות" הוא רק נדבך אחד של התופעה, ומשבר התחלואה התעסוקתית, ופגיעה בזכויות המגן של העובדים, הם נדבכים נוספים ל"אקלים ההפקרה" של שוק העבודה בישראל. שכן, כפי שציין אחד העובדים שראיינו לאחרונה: "מעסיק שיפר את זכויות העבודה, יפר גם את הבטיחות. מי שלא מספק את כל הציוד הנדרש… אז הוא גם יפר את השכר."

לדוח המלא.