מספר מהגרי העבודה בישראל עולה כל הזמן – ענפים חדשים מתווספים והמכסות הקיימות גדלות. לאחרונה קפץ מספר מהגרי העבודה ב-13,000 עובדים עבור ענפי החקלאות ומוסדות הסיעוד. למרות שמדובר בענפים המועדים לפורענות מבחינת הפרת זכויות עובדים, הן רשות האוכלוסין והן משרד העבודה לא עיבו את מערך הפיקוח כדי להגן עליהם. כך, למשל, כבר עכשיו מרבית העובדים החדשים במוסדות הסיעודיים נאלצים לעבוד ללא אשרה, רק כי המדינה לא הסדירה את הפטור מאגרות ומעסיקיהם אינם מוכנים לשלם אותן.
בכמה מפקחים פעילים מדובר? בכמה עשרות מפקחים, הפועלים מטעם משרדים שונים ואמונים על אוכלוסיית עובדים עצומה, ומתקשים כבר היום לטפל במאות אלפי העובדים הלא ישראליים – עובדים פגיעים ומוחלשים במיוחד. אנחנו צופים שהעלמת העין מההפרות רק תלך ותגדל: מהגרי עבודה נוספים, למשל בחקלאות, ישוכנו במבנים שאינם ראויים למגורים ויועסקו שעות רבות, החורגות מהמותר בדין, מבלי לקבל שכר מינימום. ללא שפה וללא היכרות עם המותר והאסור בחוקי העבודה הישראליים, עובדים רבים מדי ייאלצו לוותר על נתחים נכבדים מזכויותיהם – מבלי שהמדינה תתגייס לפקח על הגינות העסקתם.
נכון, קו לעובד יעמוד לרשותם גם מחר, אך עמותה קטנה אינה יכולה לבצע פעולות פיקוח ואכיפה עבור מדינה קטנה.
טוב תעשה המדינה אם תיקח דוגמה ממדינות ה-OECD, להן היא מבקשת להידמות, ותגדיל את תקני הפיקוח באופן דרסטי: לא חלילה פי 4, כדי להגיע למספר הממוצע של מפקחים-פר-עובדים במדינות אלו, אבל וודאי שעליה להיערך בהתאם לתנודות במספר העובדים.
הנה המכתב ששלחנו בנושא.
Loading...