מאת: חנה זהר, עו"ד ד"ר יובל לבנת, TheMarker
באחרונה מגלה משרד האוצר נכונות למלא אחר הדרישה שנשמעת כבר זמן רב, להגדלת מספר הפקחים במחלקת האכיפה בתמ"ת. הנתונים על פערי השכר הגדלים, שיעור העובדים העניים ובמיוחד ההשוואה למדינות OECD, השפיעו כנראה על מקבלי ההחלטות באוצר.
ואולם במקביל לנכונות לתקצוב פקחים נוספים, בולם האוצר את מגמת "האכיפה המונעת" – הכוונה לתמרוץ מעסיקים לתת לעובדיהם את הזכויות המגיעות להם על פי דיני העבודה, באמצעות רגולציה המונעת רישוי של מעסיקים הפוגעים בזכויות עובדיהם, או אוסרת על התקשרויות חוזיות של המדינה והרשויות המקומיות עם מעסיקים שכאלה.
האכיפה המונעת היא הכרחית, בעיקר לנוכח הכישלון הנמשך של הערוצים המסורתיים להפחית את ממדי התופעה של הפרת זכויות העובדים החלשים. גם אם מספר הקנסות המינהליים שהוגשו על ידי פקחי התמ"ת בגין הפרת זכויות עובדים עלה באחרונה, עדיין אין מצליחים הפקחים לחשוף את מרבית הפרות חוקי המגן על ידי מעסיקים; הגשת תביעות משפטיות מצד עובדים נגד מעבידים פוגעניים כרוכה בהוצאות כספיות ואינה בבחינת פתרון מספק, משום שעובדים חוששים לתבוע את מעסיקיהם במהלך עבודתם, ולאחר מכן בשל התיישנות הם אינם מקבלים את הזכויות שנשללו מהם; ואילו ההסתדרות כשלה בעשורים האחרונים בשמירה על הזכויות שהוקנו לחבריה בין באמצעות חוקי המגן ובין באמצעות ההסכמים הקיבוציים שהיא עצמה חתמה עליהם.
יש חשיבות גדולה בפיתוח הכלי הרגולטורי של אכיפה מונעת, במסגרתו הריבון משתמש בסמכויות הרישוי והפיקוח שלו כדי לתמרץ מעסיקים שלא להפר את זכויות עובדיהם. ואמנם, זה כמה שנים שפורום הארגונים לאכיפת זכויות עובדים פועל לקידום אכיפה מונעת. כך, למשל, פעל הפורום לקידום נורמה משפטית שלפיה אסור יהיה לרשות מדינתית להתקשר עם קבלן כוח אדם במכרז הפסד, דהיינו הרשות לא תוכל לקבל הצעה כה נמוכה מצד הקבלן, שמשמעותה כי הקבלן לא יוכל לשלם לעובדיו שכר כחוק וזכויות סוציאליות מלאות. הנורמה הזו עוגנה באחרונה בפסיקת בית המשפט העליון.
דוגמה נוספת לפעילות הפורום היא מאמציו לשכנע את ראשי מרכז ההשקעות בתמ"ת – הגוף שאמון על הענקת תמיכות ומענקים לחברות ולמפעלים בפריפריה – להתנות מתן הטבות אלה בכך שמגיש הבקשה שומר על זכויות עובדיו. בעקבות פגישה של נציגי הפורום עם הממונים במרכז ההשקעות ב-2007, החל המרכז בתהליך של התניית מתן המענק באי-הפרת זכויות עובדיו.
פקחי התמ"ת אינם רבים, והם גם אינם עוסקים באכיפת כלל חוקי המגן, כך שהסיכוי שיהיו בידיהם ממצאים נגד החברות הפונות בתלונות שנבדקו נמוך מאוד. אך תנאי הסף הזה היה כנראה מאיים דיו עבור האוצר. ב-2009 לא הופעלו תנאי הסף של שמירת זכויות העובדים במתן התמיכות במסלולי תעסוקה. ביוני יצאה הוראה מחודשת של מנכ"ל התמ"ת לקביעת תנאי סף של שמירה על זכויות עובדים במענקים למסלולי תעסוקה. ואולם האוצר מתנגד להחילה על כלל התמיכות והמענקים, ואף פועל לבטלה כליל.
מסתבר אם כן שתמיכת האוצר בהגדלת מספר פקחי התמ"ת באה לצד התנגדותו לנקיטת אמצעים משמעותיים הרבה יותר להגנה על זכויות העובדים. כך ימשיך שוק התעסוקה הישראלי לייצר עוד עובדים עניים, והפערים החברתיים ילכו ויגדלו.
למאמר ב TheMarker
