מאת: הפורום לאכיפת זכויות עובדים
הצעת "החוק להגברת האכיפה בדיני עבודה", עברה כבר בקריאה ראשונה בכנסת, זוהי "תגובת הנגד" של הממשלה להצעת החוק מטעם הפורום לאכיפת זכויות עובדים ל"אחריות מזמין השירות".
הצעת החוק הממשלתית בנושא אכיפת זכויות עובדים, במקומה של הצעת חוק אחריות המזמין, לא תספק מענה אמיתי לבעיית העושק של עובדי הקבלן לקראת ההצבעה (הקריאה שנייה -שלישית) בעניין הצעת החוק של הארגונים החברתיים חשוב לעמוד על ההבדלים בין שתי הגרסאות המוצעות.
נקודות מרכזיות:
• הצעת החוק של הפורום חלה על תחומי הניקיון, שמירה ואבטחה, סדרנות, שליחויות, הסעדה, סיעוד, תחזוקה וגינון, מזכירות וקלדנות, הוראה, הדרכה, שירותי בריאות ועבודה סוציאלית. לעומת זאת, הצעת החוק הממשלתית חלה רק על שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה.
• בהצעת החוק של הפורום, האחריות כלפי העובד היא כל הזכויות הכספיות המעוגנות בחוק. לעומת זאת, הצעת החוק הממשלתית אינה חלה, בין היתר, על דמי מחלה, דמי חגים, פיצויי פיטורים, הפרשות מסוימות לפנסיה ועוד. אין כל סיבה למנוע הגנה על חלק מהזכויות המעוגנות בחוק.
• הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות, אם הוכיח כי "הסתמך על בדיקות תקופתיות" של "גורם מקצועי". גם כיום נדרשים קבלני שירותים הניגשים למכרזים שונים, לספק אישורים של גורם מקצועי – לרוב רואה-חשבון – על תשלומים סדירים וחוקיים לעובדים. הניסיון מוכיח שבעוד שאין קבלן שירות שלא מסוגל לספק, ומספק בפועל, את האישורים הללו, יש קבלנים רבים מאוד שמפרים את זכויות עובדיהם. ברור כי אין באישורים אלו כדי להבטיח אי-הפרת זכויות עובדים.
• הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות, אם הוכיח כי ההפרה "אינה מקרה שכיח" בקרב העובדים נשוא ההתקשרות עם הקבלן. אין כל הצדקה או הגיון לבחון את שאלת האחריות להפרה, לפי השאלה כלפי איזה חלק מן העובדים היא נעשתה. ה"שכיחות" של ההפרה גם אינה מוגדרת. הדבר נתון לפרשנות, ומותיר פתח רחב ביותר להתחמקות, כמו גם לעיוות וויכוח על נתוני ההפרה לגבי כלל העובדים. הדבר גם כופה על העובד התובע נטל בלתי סביר של גיוס עובדים רבים לצידו לצורך סתירת טענת המעביד לפיה זכויות רוב העובדים אינן מופרות.
• הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות, אם הוכיח כי ביטל את חוזה ההתקשרות עם הקבלן. דהיינו, מזמין שתחת אפו הפר הקבלן מידי יום את זכויות העובדים במשך תקופות ארוכות (אפילו שנים), זכאי לפטור מוחלט מאחריות לכל אותן שנים, אם ביטל את ההתקשרות מיד עם הגשת תביעת העובד. זה אבסורד, ואין כל סיבה לכרוך את עניין האחריות עם עניין ביטול החוזה.
• הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות, אם הוכיח כי ההפרה תוקנה. כלומר, מזמין שתחת אפו הפר הקבלן מידי יום את זכויות העובד במשך תקופות ארוכות עד המועד בו תוקנה ההפרה (לאו דווקא ביזמת המזמין) – לא ישא באחריות להפרת הזכויות במשך כל התקופה עד מועד התיקון. גם כאן מדובר באבסורד.
• הצעת החוק הממשלתית פוטרת את המזמין מכל אחריות כלפי עובדים של קבלן שההתקשרות עמו נמשכה פחות מ- 6 חודשים, ובכך יוצרת תמריץ למזמין להחליף קבלן מידי 6 חודשים על-מנת לחמוק מאחריות לזכויות עובדיו, בשיטת "הדלת המסתובבת".
• הצעת החוק הממשלתית גם פוטרת את המזמין מכל אחריות כלפי עובדי קבלן המועסקים במשרות חלקיות ומשתנות, ובכך שוללת מהנמנים על קבוצה זו את הכוח להילחם על זכויותיהם, ואף יוצרת תמריץ למזמין לדאוג שעובדי הקבלן כן יועסקו באופן הנ"ל, על-מנת לחמוק מאחריות להפרת זכויותיהם.
• הצעת החוק של הפורום מאפשרת לעובד לפעול מול המעסיק והמזמין בכוחות עצמו, בסיוע ארגון עובדים או בסיוע ארגון העוסק בזכויות עובדים. הצעת החוק הממשלתית אינה מאפשרת הסתייעות בארגוני זכויות
