מאת: אהוד עין גיל, מתנדב בקו לעובד
חוק ביטוח לאומי, במקרה של תאונת עבודה, חל משנת 2005 גם על העובדים הפלסטינים המועסקים בהתנחלויות בשטחים. אולם, עקב ערפול ממושך, לא העובדים ולא המעסיקים היו מודעים לכך. משמעות הערפול היא אי מיצוי הזכות המעוגנת בחוק לקבלת טיפול רפואי חינם, דמי פגיעה בעבודה בשל היעדרות וגמלה במקרה של נכות.
גם כשהמעסיק מודע לזכויות העובד – הדרך עדיין ארוכה ומלאת מכשולים. המקרה הבא ממחיש את ייסורי מיצוי הזכויות.
נגר פלסטיני מכפר ג'ית, המועסק ב"מטבחי דרור" באזור התעשייה בהתנחלות עמנואל, נפצע
בעבודה ומעסיקו הזעיק אמבולנס של מד"א לפנותו לבית חולים מאיר בכפר סבא. צוות מד"א
החתים את העובד על התחייבות לתשלום 1,200 שקל תמורת הפינוי, בתוך 30 יום. המוסד
לביטוח לאומי מכסה את הוצאות הפינוי באמבולנס, אך במקרה זה – העובד פנה אלינו בבקשה
שנסייע לו רק כעבור שלושה חודשים מיום התאונה, לאחר שכבר חזר לעבודה ואף דאג בינתיים
לתשלום החשבון.
במקרה זה המעסיק נהג כשורה: העובד קיבל תלושי שכר, המעסיק שילם דמי ביטוח לאומי
כחוק, נתן לעובד טופס 250 (לכיסוי הוצאות הטיפול הראשוני בבית החולים) ומילא את
טופס ההודעה על התאונה לביטוח הלאומי. את המסמכים שלחנו לביטוח הלאומי בנתניה ב-24
בדצמבר 2008, וכבר ב-8 בינואר 2009 הכיר בו הביטוח הלאומי כנפגע עבודה (ושילם לו
3,800 שקל דמי פגיעה תמורת 33 ימי היעדרות מהעבודה). לאחר קבלת ההכרה ביקשנו
מהביטוח הלאומי את החזר התשלום ששולם למד"א. במכתב ששלח הביטוח הלאומי למד”א, עם העתק אל העובד ואלינו, כתבו:
"על פי הסיכום בין מגן-דוד-אדום למוסד לביטוח לאומי, תעריף הפינוי לנפגעי עבודה,
אשר התבצע מ-16.3.2008 עומד על סך 535 ש"ח. עבור הפינוי הנדון שילם הנפגע סך
של 1,200 ש"ח, מעל לתעריף האמור. אי לכך אבקש כי מד"א ישיב לנפגע את הסכום ששילם
ויחייב את המוסד לביטוח לאומי לפי התעריף שסוכם”.
מהמכתב מתברר, כי מד"א גבה מהעובד הפלסטיני מחיר שהוא יותר מכפול מהתעריף שנקבע
לפינוי עובד הנפגע בעבודה. במכתב נמסר לנו, כי "ההחזר מבוצע על ידי מד"א כחודש לאחר
מכתב זה". המכתב נשלח ביום 21 בינואר, אך ההמחאה הגיעה אלינו רק ב-2 באפריל, לאחר
דין ודברים עם אנשי מד"א, שטענו כי שלחו את ההמחאה בטעות לכתובת אחרת.
