מאת: ראיד אבו יוסוף, קו לעובד
מרבית העובדים המועסקים במפעלים הישראלים, באזורי התעשייה של ההתנחלויות, נחשפים לניצול ולהפרת זכויותיהם החוקיות הן מההיבט של תנאי ההעסקה והן מבחינת תנאי הבטיחות הננקטים. המעסיקים אינם מספרים לעובדיהם על הסכנות אליהן הם נחשפים, אינם מדריכים אותם בדרכי ההתגוננות מפניהן ולא מספקים אמצעי הגנה מתאימים. כל זאת למרות שחוק העבודה הישראלי מחייב את המעסיק לספק את כל התנאים הנחוצים להגנה על בטיחות העובדים במהלך העבודה.
נסקור שני מפעלים הנמצאים באזור התעשייה ליד טול כרם, ונציג את תנאי העבודה ותנאי הבטיחות שננקטים במפעלים (שמות המפעלים שמורים אצל עמותת "קו לעובד").
אתרי המוות האטי
אחד המפעלים עוסק ביצור מסנני סולר מתכתיים ומיכלים, לאורך כל תהליך הייצור נחשפים העובדים לסכנות בריאותיות קשות מבלי שיקבלו אמצעי הגנה הולמים. העבודה עצמה מתבצעת בצריף סגור, נטול פתחים גדולים כך שהחלל כולו סגור, מערכת האוורור אינה פועלת בהתאם לתקן ואינה מחליפה את האוויר, דבר ההופך את מקום העבודה לאתר של מוות אטי. העשן שנפלט בפעולת ההלחמה, גורם לדלקות קשות בדרכי הנשימה ולכאבים ואדמומיות בעיניים. לעובדים לא מסופקים אמצעי הגנה, לפיכך רבים מהם סובלים מבעיות רפואיות כרוניות.
בסיום עבודת היצור מצופים המסננים בחומר המכונה "אבקת צבע" – חומר כימי המרוסס על המתכת בתוך תנורים. החום בתנורים מגיע ל-200cc מעלות, במהלך הפיכת החומר האבקתי לנוזל, נפלטות תחמוצות שכולן מהוות חומרים הגורמים למחלות מסוכנות ושהחשיפה אליהן מעמידה את העובד בסכנה ישירה ומתמשכת. הצבע הניתך גורם לכוויות ודלקות בדרכי הנשימה וכן גורמת להתפתחות גירויים בעור אצל העובדים. החדירה וההידבקות של חלקיקי הצבע החמים, אל אברי הגוף מסכנת את חיי העובד, מאחר וחדירתם לריאות גרמת, להתפתחות איטית של קוצר נשימה, אסטמה, כאבי ראש כרוניים ואף לסרטן. לקו לעוד נודע כי באחד המקרים אולץ עובד שסבל מכאבי ראש, להצהיר שנפגע בתאונה בביתו. בנוסף על אלו סובלים רבים מהעובדים מבעיות גב וברגליים, כתוצאה מנשיאת משאות כבדים.
במפעל אחר שעוסק במיחזור בלוני גז ויצור מסנני מים, עובדים הפועלים בצריף פתוח חשופים לארבע רוחות שמיים. הם סובלים מקור עז ואין כל חיץ בינם לבין האוויר הנפלט מארובות המפעלים השכנים, כתוצאה מהיחשפותם לחומרים הנפלטים סובלים העובדים מכאבי ראש כרוניים. המיכלים הממוחזרים מכילים שאריות גז מתיל ברומייד, אשר בחשיפה ממושכת עלולות להתפתח תופעות לוואי כגון: גירוי במערכת הנשימה, כאבי ראש, סחרחורות, בחילות, רעידות, חולשה בשרירים, כוויות בעור, ואף עקרות בקרב גברים. לעובדים, אשר עוסקים גם בריתוך ב-CO2 נגרמות פגיעות בקרנית העין, כתוצאה מחשיפה להבזקי האור.
האמצעים שיוכלו להבטיח את הגנתם של העובדים מפני הפגיעה בבריאותם, אינם מורכבים והם מהווים סטנדרט מינימאלי
– שימוש במסכת ריתוך הממסכת 70% מהאור.
– חבישת מסכת מגן שבה מסנני פחמן מונעים מנשימת הגזים הרעילים.
– בידוד העובדים ממקורות הזיהום שבמפעלים הסמוכים.
– שימוש בלבוש מתאים לשם הגנה על הגוף בעת פעולת צביעת המתכות.
– התקנת מטפי כיבוי, יריעות מבודדות ויציאות חירום.
אין מקום להשתהות נוספות
כבר כעת מרבית העובדים, סובלים מתופעות הלוואי שנמנו, המשך העבודה בתנאים אלה יגרום, במוקדם או במאוחר, לכך שהעובדים יאבדו את מקום עבודתם כתוצאה מתאונה או נכות. הדרישה לתנאי עבודה בטוחים ובריאים היא זכות בסיסית, שמקים החוק הישראלי, סירוב מצד המעסיק לספק לעובדיו אמצעי בטיחות, שיפור התנאים הפיזיים במקום העבודה היא עבירה שיש עליה סנקציה בחוק.
