מאת: שי ניב, "גלובס"
בחודש מאי האחרון חשף "גלובס" דיל בין ההסתדרות לשלטונות תאילנד, לפיו כל עובד המבקש לעבוד בישראל בחקלאות יצורף אוטומטית להסתדרות, וכן ישלם 1,580 שקל כשהוא עוד על אדמת תאילנד. שבועיים לאחר מכן הודיעה ההסתדרות על התנערותה מההסכם. היום (ב') אנו חושפים דיל אחר על חשבון התאילנדים.
על-פי ארגון אמון הציבור ועמותת קו לעובד, חברת כוח-האדם אינטר-מאן החתימה עובדים תאילנדים זמן קצר לפני שהגיעו לישראל על הסכם, לפיו הם מחויבים להתקשר במשך שלוש שנים לספק סלולר אחד: סלקום. את ההסכם ניסחה חברת סיאם פיננסים מאשקלון, שנמצאת בבעלות איגור קנופוב – הבעלים של אינטר-מאן. מתברר כי חברת סיאם פיננסים חתמה על הסכם עם סלקום, על-פיו סיאם תקבל כ-300 כרטיסי סים ללא עלות כספית, ובתמורה "הלקוחות" של סיאם ישלמו דמי מנוי קבועים שיועברו לסלקום. אגב, תעריף דקת השיחה שנקבע הוא 35 אג' לדקה – סכום תחרותי וסביר מאוד.
ואולם, על-פי טענת קו לעובד ואמון הציבור, חברת סיאם החתימה את התאילנדים על הסכם אחר, שבמסגרתו תעריף דקת שיחה הוא 70 אג' לדקה. ההסכם קובע עוד כי הספק יכול לשנות את התעריפים בתקופת ההתחייבות, וזאת בכפוף להודעה מראש ומבלי לציין כי העובד יכול להתנתק מהשירות בגלל עליית התעריפים. העובדים נדרשו במסגרת ההסכם לשלם "פיקדון" בסך 460 שקל, דבר שאינו מקובל בשוק התקשורת. בנוסף העובדים התחייבו להפקיד שטר ערבות בסך 3,000 שקל. באופן תמוה למדי, ההסכם אף קובע כי חשבון הסלולר יהיה סופי ובלתי ניתן לערעור. כלומר, לכאורה לא ניתן לערער על החשבון גם אם ברור כי נעשתה גביית יתר. ההסכם גם קובע כי העובד חייב לחתום על ייפוי-כוח לספק, על-פיו הוא מוותר כליל על סודיות ומאפשר לספק לפנות לכל גורם כדי לקבל מידע על הלקוח.
ההסכם בין סיאם לתאילנדים הוא לתקופת התחייבות הכפולה מהמותר לפי תקנות משרד התקשורת; על התנתקות לאחר חצי שנה מיום ההסכם יחויב העובד בקנס של 3,000 שקל – כמעט משכורת חודשית מלאה. כל אלה, לטענת אמון הציבור, מנוגדים לכללי הרישיון שניתנו לספקי שירותי סלולר בישראל. בארגון קו לעובד התרעמו במיוחד על כך שלטענתם החוזים נכפו על העובדים, משום שהחברה כרכה את ההסכם כתנאי להגעתם לישראל – וזאת כבר לאחר ששילמו אלפי דולרים בגין דמי תיווך.
לפצות את העובדים
באמון הציבור ובקו לעובד פנו בחודש מארס האחרון אל סיאם וסלקום, ודרשו כי אלה יפנו בשפה התאית אל העובדים התאילנדים שחתמו על ההסכם הזה ויבהירו להם כי הם רשאים להתנתק מהשירות ללא כל פגיעה כלכלית. עוד התבקשו החברות להביא לכך שיוחזרו לעובדים כספי הפיקדונות וכן כל בטוחה אחרת שהפקידו במסגרת ההסכם, ואף לפצות את העובדים בגין הפער בין התעריף שסלקום קבעה בהסכם עם סיאם לתעריפים שנגבו בפועל.
ארגון אמון הציבור לא נחשב לחסיד גדול של חברות תקשורת, בלשון המעטה, אולם בארגון מבהירים ל"גלובס" כי על פניו סלקום אינה האיש הרע בסיפור. ואולם, נשאלת השאלה אם החברה לא צריכה להיזהר יותר כשהיא מעניקה לצד שלישי את הזכות לשמש ספק שירות בפועל, במיוחד כשאותו גורם מתקשר עם עובדים זרים – מהאוכלוסיות החלשות, המועדת כמעט מדי יום לפגיעה כזו או אחרת.
"ללא כפייה"
בחברת סיאם פיננסים מסרו כי ההסכם עם העובדים לא נכרך עם עצם הבאתם לארץ, ללא כל התניה או כפייה, וכי החוזה מול סלקום מעולם לא כלל סיכום על גובה התעריפים, וממילא הסכום שנגבה מהעובדים עומד על כ-50 אגורות לדקת שיחה – סכום נמוך משמעותית ביחס למקובל בשיטת הטוקמן, הנפוצה בקרב העובדים הזרים. עוד נמסר כי קנסות בגין התנתקות משירות זהו דבר מקובל בשוק התקשורת, ועל כן מדובר במהומה על מאומה. בנוסף טוענים בחברה כי אמון הציבור וקן לעובד מתערבים בחוזה מסחרי שאין לו דבר עם יחסי עבודה. בחברה העלו טענה קשה כנגד קו לעובד, וטענו כי מתורגמנים של העמותה מוכרים כרטיסי חיוג נטענים לעובדים התאילנדים, וכי המאבק בסיאם נובע לכאורה מהתחרות בהם.
מסלקום נמסר: "חברת סיאם פיננסיים הינה לקוחה עסקית אשר רכשה קווים בתעריף קבוע מראש, לשימושה ולשימוש עובדיה בלבד. הפעילות המתוארת, באם מתקיימת, אינה על דעתה ובהסכמתה של סלקום ובניגוד להסכם עמה. סלקום אינה שותפה לכל רווח שהפיקה סיאם פיננסיים מכל פעילות של סחר בקווים, ככל שהיתה, ואף פנתה אל סיאם פיננסיים בדרישה להפסקת הפעילות האמורה.נדגיש, כי לסלקום אין סמכות חקירה/אכיפה. החברה תשמח לשתף פעולה עם המוסדות הרלוונטיים לכך, ותפעל מיידית ובהתאם להוראות רישיונה של החברה, על-פי כל הנחיה של גורם אכיפה".
