מאת: עידית לבוביץ', רכזת תחום הסיעוד
עמותת "קו לעובד" מסייעת באופן יומיומי למהגרי העבודה השוהים בישראל ועובדים בה. מתנדבי ועובדי העמותה נתקלים באין ספור מקרים בהם עוברים מהגרי העבודה התעללות קשה מצד מעסיקיהם ובני משפחתם. סיפוריהם האישיים אינם נחשפים לתקשורת ועמותת "קו לעובד" מתקשה לפרסמם כמו גם לשתף את הציבור כיצד נראים חיי מהגרי העבודה בישראל.
בסוף חודש פברואר 2010, הגיעו שלוש עובדות, באותו היום, אל משרדי העמותה במהלך קבלת קהל כשבפיהן סיפורים קשים. המשותף לכל הסיפורים הללו הוא שלמרות ההתעללות שעברה כל אחת מהן, למרות המצב הקשה אליו נקלעו בעל כורחן אף לא אחת מהעבודות הסכימה להגיש תלונה במשטרה. כשנשאלו מדוע ענו כולן: "בגלל שאני צריכה כסף".
עיסוי כמו בתאילנד
ב', עובדת פיליפינית, נמצאת בישראל כבר כ- 6 שנים. לפני כשלוש וחצי שנים החלה לעבוד כמטפלת בביתה של הקשישה ס', אישה חולה אך צלולה לגמרי בדעתה שמתגוררת עם בנה.
בנה של המעסיקה הציע לב', כבר ביום עבודתה הראשון, שתעסה אותו "כמו בתאילנד". ב' סירבה כמובן, ואז ניסה הבן לשכנעה לעשות אותו כשהוא לבוש ולא עירום, בתקווה כי ב' תתרצה.
ב' סירבה באופן מוחלט והבהירה לו שאינה מוכנה לגעת בו, ולא תסכים שייגע בה.
לאחר מס' חודשים הציע הבן לב' הלוואה של כ- 13,000 דולר, כאשר כל מה שעליה לעשות בתמורה למחווה זו, הוא להתפשט בפניו מידי פעם על מנת שיוכל להגיע אל סיפוקו. ב' סירבה, ואז הציע הבן כי תקבל בכל זאת את ההלוואה תמורת ריבית של 1000 דולר. ב', ששילמה כ- 3000 דולר דמי תיווך על מנת להגיע לישראל , הסכימה.
ב' דאגה להשיב לבן מידי חודשיים סכום של כ- 1000 דולר, ואילו הבן מצידו המשיך להטריד את ב' ולבקש ממנה לקיים יחסי מין ולבקש ממנה לעסותו.
כשב' כשסירבה, היה מגיע על סיפוקו בפניה. ב' רצתה להתלונן, אך פחדה כי עניין ההלוואה יתגלה ואז תאלץ להחזיר מיידית את ההלוואה אותה לקחה ממנו, כך שהמשיכה לשלם ולספוג את ההטרדות הרבות מצד הבן.
לאחרונה, הודיע הבן לב' כי היא מפוטרת מאחר ולטענתו ב' חייבת לו סכומים כסף רבים אותם לא הסכימה להחזיר.
ב' פנתה אל עמותת "קו לעובד" על מנת שיסייעו בידה לחזור לעבוד אצל אותה קשישה למרות ההטרדות וההשפלות האיומות שחוותה. זאת מאחר וב', השוהה למעלה משש שנים בישראל, אינה יכולה, על פי התקנות, להחליף מעסיק.
ב' הסבירה כי מאחר והיא חייבת סכומי כסף רבים בארץ מולדתה וכן חייבת כסף לבנה של המעסיקה עליה לחזור ולעבוד בכל מחיר.
משכורת תמורת יחסי מין
פלונית, הועסקה אצל קשישה חולת אלצהיימר, אשר מתגוררת עם בנה. כתנאי לקבלת משכורתה החודשית, חייב אותה בנה של המעסיקה לקיים עמו יחסי מין. הבן לא ניסה להתקרב לעובדת במהלך כל החודש, למעט ב- 10 לחודש, היום בו קיבלה את משכורתה. לטענת העובדת, בתחילה לא הבינה שהדבר חריג, לא הגיוני ולא חוקי. לאחר מספר חודשים, כאשר לא יכלה עוד להתמודד עם המציאות הקשה וביקשה מהבן לחדול ממעשיו, אמר לה הבן כי במידה ותעזוב לעולם לא תוכל למצוא עבודה אחרת, וכי הוא ידאג לכך שתגורש מהארץ.
העובדת טוענת כי היא פוחדת לעזוב את המשפחה או להתלונן על הבן מאחר הוא איש מסוכן והיא פוחדת לחייה. היא פנתה ל"קו לעובד", על מנת לדעת מה הם זכויותיה הסוציאליות ומה מגיע לה במידה ותאזור אומץ ותעזוב את מעסיקתה. כל ניסיונות לשכנע את העובדת להגיש תלונה כנגד בנה של מעסיקתה, עלו בתוהו.
הפסיקי לספר סיפורים
ג' שהועסקה אצל אישה נכה, אשר נמצאת בבית במהלך כל השבוע, ובעלה עובד מחוץ לבית. פעם בשבוע, לוקחת ג' את מעסיקתה מחוץ לבית לשעה קלה בה שוהה המעסיקה במועדות השכונתי. ג' בשעה זו, חוזרת לבית המעסיקה על מנת לבשל. באופן קבוע, היה ממתין לה בעלה של המעסיקה, שנמצא בהלך השבוע מחוץ לבית, ומטריד אותה באופן פיזי ומילולי – טופח על ישבנה כשהיא מתכופפת, חופן את שדיה, מלטף את פניה ואת בטנה וכך נצמד אליה – כך, עד שהעובדת יוצאת מהבית לאסוף את מעסיקתה ומביאה אותה חזרה הביתה.
העובדת התלוננה אצל חברת כוח האדם דרכה היא מועסקת (את שמה סירבה להגיד), והחברה שלחה עובדת סוציאלית לבית המעסיקה. כאשר הגיעה העובדת הסוציאלית, בשעות הערב, אמר הבעל כי הכול פרי דמיונה הפרוע של ג', וכי הוא אדם עובד, שלא נמצא בבית במשך היום כלל. העובדת הסוציאלית האמינה לדברי הבעל ואמרה לג' לחדול ממעשיה.
העובדת התלוננה מספר פעמים נוספות, אך החברה סירבה לשלוח עובדת סוציאלית נוספת, והמליצה לעובדת "להפסיק לספר סיפורים". לפני כשבוע, בעלה של המעסיקה הודיע לעובדת כי אם תתלונן פעם נוספת יפטר אותה מעבודתה לאלתר. כעת העובדת פוחדת כי בפעם הבאה שתגיד לו "לא" יגרש אותה הבעל מהבית.
גם במקרה זה, העובדת סירבה להתלונן או להסגיר פרטים כלשהם על המעסיקה, ורק ביקשה מידע לגבי זכויותיה במקרה שתפוטר.
מהגרי ומהגרות העבודה שמגיעים לישראל לעבוד בה בתחום הסיעוד, משלמים דמי תיווך גבוהים על מנת לקבל את רישיון העבודה המיוחל. הם מוכנים לספוג השפלות רבות על מנת לשמור על פרנסתם.
