את הכנס, שהתקיים ביום 9.12.09, הנחתה עינת פישביין, ובפאנל נכחו הגב' אורית אסטרחן, מחברת כוח אדם המשימה מהגרי עבודה בחקלאות; תום מהגר, רכז עובדים בחקלאות ב"קו לעובד"; עו"ד יובל לבנת מהנהלת "קו לעובד"; מר אברהם דניאל יו"ר איגוד מגדלי הפרחים; מר אילן כהן, חקלאי ממושב רמות; ועו"ד סער פאוקר, יועמ"ש התאחדות האיכרים.
מטרת הכנס היתה ליצור שיח, דיון, בו יישמעו עמדות מנוגדות, שני צדי המתרס של נושא העסקת מהגרי עבודה בחקלאות. הפאנל, כמו גם היושבים בקהל, הציגו את שני הכיוונים של הנושא הזה, וכללו מי שמייצג ומסייע למהגרי העבודה, כמו גם את מי שמשתמשים בשירותיהם ומעסיקים אותם.
פתח את הכנס מר אברהם דניאל, שסיפר על הקשיים של חקלאים – על המסים הגבוהים, האגרות. אמר שלכאורה האגרות והמסים נועדו ליצור מצב בו העסקת ישראלים תהיה משתלמת יותר, אבל בפועל הממשלה לא מקצה כסף לפתיחת קורסים לישראלים, הכשרות, ומניסיונו, ישראלים לעולם לא יוכלו להיות עיקר כוח העבודה בתחום.
לעמדה זו הצטרף מר אילן כהן, חקלאי ממושב רמות, שתיאר את השינויים שחלו באופיו של ענף החקלאות במהלך השנים, מנקודת מבטו: "פעם החקלאות הייתה של חקלאי בודד, היום כבר לא. כמו שגדלו המשכורות במשק, כך גם המשקים גדלו. באים פועלים עם מנטליות שאנחנו לא מכירים בכלל. הם משלמים המון כסף כדי להגיע, והכסף הולך לחברות וארגונים בתאילנד". גם הוא אמר כי לדעתו, ישראלים יהודים לא מוכנים לעבוד בחקלאות. הוא הוסיף: "בערבה יש בני מיעוטים, אבל לא קל לעבוד עם בני מיעוטים…."
תום מהגר, רכז העובדים בחקלאות ב"קו לעובד", הציג את המצב בשטח, מנקודת מבטם של העובדים. הוא סיפר על הבעיה המתמשכת של דמי התיווך – הסכום אותו משלמים העובדים מתאילנד בתמורה לזכות לעבוד בישראל, סכום שמסבך אותם בחובות-עתק, ולמעשה כובל אותם לעבודה גם בתנאי ניצול. תום המשיך וסיפר על הפרות החוק הגורפות בענף הזה: הלנות שכר, אי תשלום שכר מינימום בהיקפים אדירים; עבודה בשעות נוספות רבות ביותר, סיפר על עובדים שמועסקים במשך 480 שעות חודשיות, על עובדים שלא יוצאים כלל לחופשה, מועסקים גם ביום המנוחה השבועית, גרים בתנאים מחפירים.
עו"ד יובל לבנת, מהנהלת "קו לעובד", ניסה לחדד את הביקורות של "קו לעובד" על ההתנהלות בענף: " למה חלק גדול מהחקלאים התנגדו שארגון ההגירה הבינ"ל יקח האחריות על העובדים??? למה גם מעסיקים מתנגדים שעובדים יעזבו? פתאום אנחנו לא שוק קפיטליסטי? החקלאים אומרים שהם בעד העובדים וזכויותיהם אבל בשטח הדברים נראים אחרת. מה שקורה הוא שהחקלאים רוצים המשך אספקה של עובדים זולים וצייתנים! יש עובדים שלקחו 4 ימי חופש בשנה! ואני מדבר כולל ימי שבת. זה הכי נוח למעסיק. למה לא?
עו"ד פאוקר, השיב לכמה מהטענות, ובין היתר טען כי החקלאים מתנגדים לדמי התיווך, ובעבר ניהלו מאבק משותף ביחד עם "קו לעובד" בנושא דמי התיווך. הוא הוסיף ואמר כי עבירות החוק הן החריג, ולא הכלל, וחקלאי שמפר חוקי עבודה צריך להיענש.
גם אורית אסטרחן, מחברת כוח אדם המשימה מהגרי עבודה בחקלאות, הסכימה שיש בעיה כוללת בהפרת חוקי העבודה, אולם אמרה ש"למטבע יש שני צדדים": "אבל לחקלאים יש בעיה שאני יכולה להבין. מביאים עובד והחקלאי צריך לממן לו הכל, בית, חשמל, וכו'…. העובדים מקבלים מגורים בחינם, כך שאין לו הוצאות. דרך אגב מותר לחקלאי לגבות שכ"ד. לתאילנדים אין בעיה, הם משאירים תנורים, חשמל, מבזבזים מים וכו'…"
נחמה: חקלאית מהקהל, הוסיפה גם היא כמה נקודות מנקודת מבטם של החקלאים: "אני נדרשת לשלם 550 ש"ח עבור היתרים לעובדים, כל שנה. ואני לא בהכרח מקבלת את העובדים. לגבי הסכומים של דמי התיווך, אם מישהו שילם דמי תיווך גבוהים, אנחנו אומרים להם להביא קבלות ואנחנו נשלם את הסכום" (בתגובה למשפט זה נראו כמה חיוכים בקהל).
אברהם דניאל, נשאל ישירות מדוע החקלאים התנגדו שארגון ההגירה הבינ"ל יהיה זה שמביא עובדים בחקלאות לישראל, וכך ייחסכו דמי התיווך. תשובתו היתה: "IOM מעולם לא עסק בתיווך עובדים, הוא עסק בהגירה. עוד דבר-אתם רוצים לטפל בשחיתות בתאילנד? אין סיכוי".
