מאת: עו"ד חני בן ישראל, קו לעובד
לכבוד 2 בנובמבר 2008
מר אלי ישי, שר התמ"ת
בפקס: 02-6662909
שלום רב,
הנדון: הנחיותיך באשר לשלילת היתרים להעסקת מהגרי עבודה ממעסיקים סיעודיים
קיבלנו בתדהמה מוחלטת את הידיעה על הנחיותיך ללשכה המשפטית של משרד התמ"ת, להימנע כליל (!) משלילת היתרי העסקה של מעסיקים סיעודיים בעקבות תלונות של מהגרי עבודה שהועסקו אצלם כמטפלים סיעודיים. יצוין, כי דבר קיומן של הנחיות אלה הגיע אלינו באורח מקרה, בעקבות פנייתו של העיתונאי מיקי פלד מהעיתון "כלכליסט" לקו לעובד, לצורך קבלת התייחסותנו לכתבה העתידה להתפרסם בעיתון.
מר פלד הפנה לדוברת משרדך את השאלה האם אכן הורית ללשכת המשפטית של משרד התמ"ת להימנע מביטול היתרים להעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד, במקרים בהם נמצא כי המעסיק הסיעודי פגע במטפלו, פגיעות העולה, במקרים מסוימים, כדי עבירות פליליות. דוברת משרדך אישרה את דבר קיומה של הוראה זו, ומסרה כי, אכן, בלשונה, "יש הנחיה של שר התמ"ת להימנע מביטול היתר להעסקת עובד זר בסיעוד למעסיק שהוא נכה, שכן ביטול ההיתר עלול להוות מכה גדולה עד כדי פיקוח נפש." הדוברת הוסיפה, כי "במקרים קיצוניים, של ראיות לפגיעה בעובד הזר, כגון הטרדה מינית, יותנה ביטול היתר באישור ועדה מייעצת בראשות שופט בדימוס." (העתק הודעת דוברת משרדך מצורף ומסומן א').
בפתח הדברים לא נוכל שלא להביע את צערנו העמוק על העמדה הערכית אותה בחר משרד התמ"ת, באחת, לאמץ, עמדה אשר מסיגה את המציאות הנורמטיבית בתחום העסקתם של מהגרי עבודה שנים לאחור. מצער הדבר, שהתפישה ולפיה זכויותיהם של מהגרות ומהגרי עבודה הן הפקר, וכי מוטב להעלים עין – אם לא לעודד ממש – את הפגיעות השיטתיות והקשות בזכויותיהם שבה וקונה לה אחיזה בקרב מקבלי ההחלטות. עמדתנו היא, כי מדובר בהנחיה בלתי חוקית בעליל, אשר עומדת בסתירה בוטה להתחייבויות משרד התמ"ת בגדרי בג"ץ 5212/05 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הממונה על יחידת הסמך לעובדים הזרים, ואשר מסכלת כליל את תכלית סעיף 1טו(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים). יצוין, כי הנחיה חמורה זו באה בהמשך לתקופה שהתאפיינה בשחיקה של ממש ביישומו של נוהל ביטול היתרים, שחיקה שביטויה בהטלת סנקציות מינוריות או חסרות ערך כליל (כגון "הגבלה לעובד מהארץ" או "חיוב לשתף פעולה עם מפקחים מטעם משרד העבודה") על מעסיקים שביצעו עבירות חמורות-מכל כלפי עובדיהם, לרבות תקיפה מינית, אלימות, עושק, איומים ועוד.
כזכור, במרכזה של ההתדיינות בבג"ץ 5212/05, עמד "נוהל ביטול היתרים למעסיקי עובדים זרים" משנת 2003 אשר קבע, כי "הממונה ישתמש בסמכותו לביטול או סירוב מתן היתרים בעיקר במקרים של פגיעה חמורה בזכויות בסיסיות של עובדים זרים" ואשר קבע עוד, כי "שלילת היתר העסקה או סירוב למתן היתר בעתיד צריך להיות עונש מיוחד, אשר יופעל בעיקר במקרים חמורים וחריגים, וזאת לאור ההשלכות החמורות האפשריות של ביטול/סירוב על המעסיקים והמועסקים גם יחד." העתירה בבג"ץ 5212/05 תקפה הוראות קשוחות אלה, ובעקבותיה אכן שונה הנוהל, באופן שהדרישה לפגיעה "חמורה" הושמטה, וכן הושמטה ההנחיה לנקוט בסנקציה של שלילת היתר "במקרים חמורים וחריגים" בלבד. על בסיס שינויים אלה בנוהל, וכן על בסיס התחייבות משרד התמ"ת לחקור כמה עשרות תלונות שהופנו אליו בשעתו על-ידי עמותת קו לעובד, הסכימו העותרות שם למחיקת העתירה. הנחייתך עומדת בסתירה בוטה להתחייבויות אלה, על בסיסן הסכימו העותרות למחיקת העתירה, ולמעשה משנה את המצב המשפטי לרעה אף ביחס לנוהל המקורי משנת 2003. (העתק מכתבו של מר שלום יהושע לעו"ד מיכל צוק ממחלקת הבג"צים, ובו סיכום התחייבויות משרד התמ"ת בבג"ץ 5215/05, מצורף ומסומן ב').
יצוין עוד, כי להוראה החדשה בדבר התניית ביטול ההיתר באישור "וועדה מייעצת" בראשות שופט בדימוס אין אחיזה בלשון חוק עובדים זרים, והיא אף מהווה התפרקות אסורה משיקול הדעת המנהלי (ר' בג"ץ 301/66 עזרא נ' מנהל משרד הרישוי, פ"ד כא(1) 128). מבלי לגרוע מדברים אלה, הרי שככל שידוע לנו "וועדה מייעצת" כאמור כלל לא הוקמה, ועל כן בפועל אין כל אפשרות, על-פי הנחייתך, לשלול כיום היתרי העסקה ממעסיקים עבריינים.
כארגון "שטח" הפוגש במהגרות ומהגרי עבודה על בסיס יומיומי, נחשפים עובדי ומתנדבי קו לעובד למציאות הקשה שהיא מנת חלקם של מהגרות ומהגרי עבודה רבים המועסקים בתחום הסיעוד בישראל. תופעות קשות כאלימות, הלנת שכר, תשלום שכר הנופל משכר המינימום, מניעת מזון, "open visa" (גביית אלפי דולרים ממהגר העבודה בתמורה למתן רישיון עבודה והעסקתו במשרה חלקית ללא תשלום), פגיעות מיניות, "השאלת" העובד לידידים ולבני משפחה ללא תשלום, עיכוב דרכון, שיכון בתנאים ירודים, ועוד ועוד, הנן, למרבה הצער, חזיון נפרץ. אופייה הבלתי רגיל של ההעסקה בתחום זה ופגיעותם הרבה של העובדות והעובדים מחייבים, אפוא, שימוש נחוש בכלי האכיפה אותם קבע המחוקק – הן לצורך הרתעה, והן לצורך הגנת על מהגרי עבודה נוספים מפגיעות מצדם של מעסיקים עבריינים. לא למותר יהיה להוסיף עוד, כי בניגוד לעולה מהנחייתך, לאיש – לרבות מעסיק סיעודי – אין זכות קנויה להעסיק מהגר עבודה, והיתר ההעסקה הוא בבחינת פריבילגיה בלבד (ר' בג"ץ 9722/04 פולגת ג'ינס בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקה 7 לפסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה מיום 7.12.06). בתור שכזה, יש לשללו באותם מקרים בהם נמצא, כי נעשה בו שימוש לרעה.
אנו דורשים, אם כן, כי תחזור בך לאלתר מהנחייתך האמורה וכי תורה על השבת נוהל ביטול ההיתרים הקודם על כנו.
כמו כן, מתחילת שנת 2008 העבירה עמותת קו לעובד, שכלל לא יודעה בדבר השינוי הגורף בהנחיות, עשרות תלונות חמורות נגד מעסיקים בתחום הסיעוד, בכל הנושאים שנמנו לעיל. אנו תובעים לדעת מה נעשה בתלונות אלה ולקבל עדכון מיידי אודות הטיפול בהן. (טבלה המרכזת את התלונות שהועברו למשרד התמ"ת בשנת 2008 בידי עמותת קו לעובד מצורפת ומסומנת ג').
לתשובתך הדחופה נודה על-מנת שנוכל לשקול את המשך צעדינו.
בברכה,
חני בן ישראל, עו"ד
העתק:
עו"ד שושנה שטראוס, משרד התמ"ת, בפקס: 02-6662906
מר אפרים כהן, יו"ר המנהלת לעובדים זרים, משרד התמ"ת, בפקס: 02-6229865
ח"כ רן כהן, יו"ר הועדה לעניין העובדים הזרים, בפקס: 02-6496085
מר משה סוויסה, ממונה סיעוד ארצי, משרד התמ"ת, בפקס: 02-5125492
עו"ד נטע ברנר-נאור, משרד התמ"ת, בפקס: 02-6662990
עו"ד מיכל צוק, מחלקת הבג"צים, פרקליטות המדינה, בפקס: 02-6466422
עו"ד רחל גרשוני, מתאמת בין-משרדית לעניין הסחר בבני אדם, בפקס: 6466265(02)
