06-04-2009

מאת: עו"ד מיכל תג'ר

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי בירושלים, מותב בראשות השופט דניאל גולדברג (עב (י-ם) 2688/07 סנדה קין נ' אפרים עמוס וסיגל, הגיעה להכרעה משפטית תופעה חמורה – עליה עמד "קו לעובד" זה מכבר. תופעה זו, היא התניית אשרת העבודה של העובד בעבודתו ללא תמורה.

בית הדין לעבודה, קיבל את עדותה של העובדת לפיה יום אחד בשבוע – במשך עשר שנים – היא הועסקה בביתם של בני הזוג עמוס וסיגל אפריים, וזאת בלי כל תמורה. ה"תמורה" היתה שהזוג הוא שביקש עבור העובדת את אשרת העבודה והשהייה שלה בישראל. בית המשפט קיבל במלואה את עדותה של העובדת, שסיפרה על ה"סידור" שהגו המעסיקים, וקבע כי האמינה כי סידור זה היה חוקי. בית הדין ציטט את דברי העובדת, שהעידה: "בכל מהלך שנות עבודתי האמרות אצל המשיבים, לא ידעתי, ולא העליתי על דעתי, שהסידור שנהג ביני לבין המשיב הנו לא חוקי. רק לאחר שפוטרתי על ידי המשיבים, ללא הודעה מוקדמת ותוך איומים בהסגרתי לידי משטרת ההגירה, ולאחר שפניתי לייעוץ "קו לעובד", הוסבר לי והסתבר לי כי מדובר בהעסקה בלתי חוקית, וכי תמורה להעסקתי האמורה בבית המשיבים יכולה להיות רק בכסף, ובוודאי לא באשרת עבודה".

בית הדין קיבל את עדותה של העובדת, וקבע כי במשך עשר שנים היא הועסקה יום בשבוע במשך 7 שעות ללא שכר. בית הדין פסק לזכות העובדת שכר עבודה בגין שבע שנים, כמו גם פיצויי הלנת שכר מלאים בגין שנת עבודתה האחרונה, וכן שכר טרחת עורך דין בגובה 10,000 ₪.

חשיבותו של פסק הדין, היא בכך שהוציא לאור תופעה אותה תיארנו בעבר, גם בפני בתי הדין לעבודה, אולם בתי הדין סירבו להאמין כי מדובר בתופעה קיימת, ממשית. גם בפסק דין זה, הביע בית הדין פליאה מכך שהעובדת הסכימה לעבוד בלא כל שכר במשך עשר שנים, רק בתמורה לאשרה, ועל כי לא ידעה שבישראל נהוג לשלם על עבודה בכסף, ורק בכסף. אולם חרף תמיהה זו – הוא קיבל את גרסתה.

הטלת ספק בתופעות החמורות ביותר המתקיימות בשוק העבודה, מתוך תחושה ש"זה לא ייתכן" היא מכשלה גדולה העומדת בפני העובדים החלשים ביותר. מכשלה זו מלמדת כאלף עדין על הפער שאין לו שיעור בין השופטים ובתי המשפט, בין שוק העבודה ה"רגיל" ובין שוק ה"עבודה" (או במקרה זה – העבדות), של מהגרי העבודה המגיעים ממדינות העולם השלישי. האמנם כה קשה להאמין שאשה מאחת המדינות החשוכות והקשות בעולם השלישי – בורמה – אשה נטולת השכלה, הזקוקה לעבודתה בישראל עמה היא מפרנסת משפחה שלמה ויותר מכך, לא תדע שעבור עבודתה היא זכאית לשכר? במקרים אחרים, סירבו בתי המשפט להאמין. אנו מברכים על כי התופעה מתועדת לראשונה בפסק דין.