מאת נועה שאואר
מושב עין תמר נמצא בדרום ים המלח. נסענו לבקר את העובדים בעקבות קשר שיצר אתנו אחד מהם בתלונה על אי תשלום שכר מינימום ועקב רצון לדעת יותר על זכויותיו. נפגשנו עם העובדים ביום חמישי – בו הם לא עבדו – במגורים שלהם, מרחק קצר מחוץ למושב. באותו יום הטמפרטורה עמדה על 41 מעלות.
במושב חיים כ-250 עובדים כשבמגורים עצמם גרים 150 עובדים. המגורים מורכבים מכמה עשרות קרוואנים חלקם נטושים חלקם מאוכלסים בעובדים. הקרוואנים הנטושים מושכים חיות וזיהומים מהאזור וחלקם הפכו למקור זיהומי בשטח. בכל קרוואן מאוכלס מותקן מזגן וגרים בו בין 3 ל-4 עובדים. בחלק מהקרוואנים יש מטבחונים קטנים ובחלקם אין. אין מנעולים, אין לוקרים ולעובדים אין מקום לאפסן את החפצים האישיים שלהם, את הבגדים שלהם ואת דברי הערך כמו הדרכון. חלק מהעובדים סיפרו שבונים להם עכשיו מגורים חדשים קרוב יותר לשדות. לא נסענו לראות את המגורים החדשים ואנו לא יודעים אם אכן הם נבנים או כיצד הם נראים.
רוב העובדים במקום מעולם לא ראו תלוש שכר, הם מקבלים בממוצע 132 ש"ח ליום עבודה ועוד 17.5 ש"ח לשעות נוספות. ממוצע שעות העבודה נע בין 12 ל-16 שעות ביום (תלוי ביום ובעונה). עובדים בשבת ומשתכרים לפי שעות נוספות. הם מקבלים יום מנוחה בשבוע, לא ביום שבת.
העובדים דיווחו כי הם מרססים ועובדים עם כימיקלים, ללא מיגון ראוי ומשתמשים בחתיכות בד בלבד כדי להגן על עצמם. עוד הם סיפרו שלא עברו הדרכה לגבי העבודה עם הכימיקלים. חלק מהעובדים סיפרו שהם חווים כל מיני בעיות רפואיות כמו למשל שריפה בעיניים, בחילה וסחרחורות.
יידוע העובדים על זכויותיהם
ישבנו עם העובדים מתחת לאחד העצים במתחם ודברנו איתם על זכויותיהם בזמן עבודתם ובתום תקופת העסקתם. העובדים התפלאו לשמוע על הזכויות המגיעות להם ורובם טענו שלא שמעו על "קו לעובד" מעולם ולא ידעו את המגיע להם. חילקנו להם זכותונים, ותקי המתורגמנית הסבירה במפורט כל סעיף בזכותון. לאחר זמן מה, כמה עובדים סיפרו שהם עומדים לסיים את תקופת העסקתם בישראל וביקשו לדעת מה גובה הפיצויים המגיעים להם. כתבנו עבור העובדים מכתבים אישיים למעסיקים שלהם, בדרישת לקבלת זכויות עובד החקלאות בתום תקופת העסקתו. בנוסף, הסברנו לעובדים שלמרות המרחק, אנחנו יכולים לעזור בעוד דרכים. הצענו להם להצטרף לקבוצה בפייסבוק ולעדכן משם על מצבם. הצענו להם לשלוח אלינו נתונים בפייסבוק (בהודעה פרטית ) על תנאי העסקתם, וכל מה שנחוץ לעריכת חישובים ושנכתוב להם את המכתבים ונשלח אליהם למושב. עובד אחד ציין שיש לו אימייל ויוכל לעזור בקבלת מכתבי חישובים עבור עובדים אחרים. בנוסף הסברנו להם שיכולים להתלונן גם בקו החם שלנו.
פגיעה בזכות לבריאות
העובדים סיפרו לנו שלא ידעו שהם עומדים להגיע לאזור ים המלח כשהיו בתאילנד. לחלקם המגורים באזור מזיקים מאוד. סום (Sum ), עובד בן 37 , סיפר כי הוא חווה קשיי נשימה בעקבות החום הכבד והאבק באזור. סום ביקש מהלשכה הפרטית שאליה הוא משתייך, לעבור למעסיק אחר אך הלשכה הפרטית טרם העבירה אותו. ראט, (Rath), בת 35, גרה ועובדת במקום יחד עם בן זוגה. הם התחתנו בתאילנד ואז נאלצו להתגרש כדי שיוכלו להגיע לעבוד בישראל ביחד, כשהם משאירים את שלושת ילדיהם, בני 13,8,3, בתאילנד. כעת, בעלה חולה, והעבודה קשה לו יותר ויותר. הבעל היה במיטה כאשר הגענו ולא דיברנו איתו. אשתו מסרה כי הם מפחדים לספר למעסיק שהוא חולה כדי שלא יפוטר ויאלץ לחזור לתאילנד. הסברנו לה שלא ניתן לאלץ אותם לחזור לתאילנד בעל כורחם ושעדיף להם ללכת לרופא לייעוץ וטיפול וכך גם יהיו להם המסמכים הרפואיים הנחוצים להגנה על זכויותיהם. בזמן שדיברנו עם העובדת, הגיעה עובדת נוספת שסיפרה כי כאשר כאבו לה השיניים מאוד, לקח אותה המעסיק לרופא שיניים אשר לו היא שילמה 1,500 שקלים. לכן העובדים לא רוצים ללכת לרופא, כי זה עולה המון כסף. דיברנו איתם על ביטוח בריאות, שאלנו לגבי כרטיס קופת חולים ואמרנו להם שחייב להיות להם אחד כזה מהמעסיק ושעם הכרטיס הם מבוטחים לחלוטין ( גם בלי הכרטיס הם מבוטחים, אבל יותר קל לדרוש את הביטוח עמו). העובדים העלו את בעיית השפה – איך ילכו למרפאה ויסבירו את הכאבים שלהם אם לא מבינים אותם? ניסינו לתת להם פתרונות ביניים: ללכת עם מישהו שמבין קצת עיברית, או אנגלית, לנסות לתאר את תחושותיהם בתנועות, להתעקש, להתקשר לחברת כוח האדם ולדרוש לדבר עם מתורגמן- אבל פתרון קונקרטי לא היה בידינו לנו לתת להם.
אחזקת דרכון העובד על ידי המעסיק בניגוד לחוק
עובד אחר סיפר שהוא בכלל רשום אצל מעסיק בצפון, במושב עזריאל, ושהוא עובד לסירוגין בעין תמר ובמושב עזריאל. הוא סיפר שהדרכון שלו נמצא אצל המעסיק בצפון כל הזמן. עובדים נוספים דיווחו כי הדרכון אצל המעסיק שלהם, בעין תמר. חלק מהעובדים לא רוצים להתלונן על העניין מכיוון שלקחו להם את הדרכון רק לחודש לצורך הסדרת אשרות (דבר שאף הוא בניגוד לנהלים) ובדרך כלל הדרכון אצלם. היו גם כמה שהדרכון שלהם נמצא אצל המעסיק מיום הגעתם לישראל. רובם חוששים להתלונן על המעסיקים שלהם כי הם מבודדים מאוד ותלויים במעסיק ותלונה עליו יכולה להזיק להם.
ארגון קו לעובד הפנה את טענות העובדים למשרד הכלכלה ולרשות ההגירה. בנוסף, כל ההפרות המתוארות עוברות הן על חוקי העבודה בישראל והן על התנאים למתן היתר להעסקת עובדים זרים בישראל.
