ביולי 2005 שונתה שיטת העסקה של מהגרי עבודה בענף בניין, מכבילה למעסיק בפועל לכבילה לתאגידים (חברות כח אדם שהוקמו למטרה זו).
אחד מייעדי השיטה החדשה היה לייקר את עלות ההעסקה של מהגרי עבודה בענף הבנייה. לשם כך הוחלט כי על התאגידים יהיה לשלם אגרות שונות עבור הזכות להעסיק מהגר עבודה.
על פי הנתונים שמסר משרד התמ"ת בתשובה לשאילתה שהוגשה לאחרונה על ידי ח"כ זהבה גלאון עומדות הכנסות המדינה מאז הופעלה שיטת ההעסקה החדשה של מהגרי עבודה בבניין על 191,771,032 שקל ! סכום זה משקף את ההכנסות המדינה מסוגי האגרות השונים המוטלים על התאגידים.
בראיון שהתפרסם ביוני השנה בג'רוזלם רפורט העריך מר שלום בן משה, מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת כי כ- 70% מדמי התיווך שמשלמים העובדים בסין מגיעים לחברות תווך ישראליות.
מסקר שערכנו בקרב עובדים סינים (המועסקים בענף הבנייה) שפנו לקבל סיוע במשרדנו, עלה כי דמי התיווך עלו בשנה האחרונה והם מגיעים היום אף ל – 18,000 דולר (הסכומים המגיעים לגורמים ישראלים נעים בין 8,000 ל- 10,00 דולר מכל עובד). סכום זה מהווה קפיצה משמעותית לעומת הסכום שהיה מקובל בטרם הפעלת שיטת ההעסקה החדשה. (עליה של כ- 50% בממוצע בגובה דמי התיווך מאז שנת 2004). העלייה בדמי התיווך לעובדים הסינים משתקפת גם בעליית שיעור העובדים הסינים בקרב מהגרי העבודה בבניין.
תשלום דמי תיווך גבוהים טרם העסקה מהווה אחד מהקריטריונים לסחר בבני אדם, שכן העובד משועבד לחובות שלקח עבור העסקתו. העובדה שהמדינה נהנית בעקיפין מתשלומי דמי התיווך המופקעים, הופכת אותה לשותפה במידה זו או אחרת לסחר בבני אדם.
המסקנה העולה מהנתונים היא כי את ייקור העסקתם של מהגרי העבודה משלמים העובדים עצמם וכי האגרות הגבוהות שהוטלו על התאגידים מגולגלות ככל הנראה על מי שמבקשים היום לבוא ולעבוד בישראל.
מכאן ניתן גם להעלות החשש שעם הזמן הממשלה תיעתר לבקשת הקבלנים והתאגידים להגדיל את המכסות, זאת למרות העמדה המוצהרת היום לפיה אין להגדיל את מספר מהגרי העבודה בבניין.
