מאת: סלוא עלינאת
בערב יום ראשון, 21.9.08, ישבו שבעה עובדים פלסטינים שעבדו במפעל "א.ש. אקולוגיות טכנולוגיות" בפתח תקוה לארוחת שבירת צום הרמדאן כשלפתע חדרה לחדר אש גדולה. מרוב פחד עובדים התבלבלו והסתגרו בתוך השירותים במפעל. אחרים הצליחו להימלט בתוך דקות ספורות לפני פיצוץ המפעל.
האש התפשטה במהירות "כאילו שערי הגיהינום נפתחו בפנינו" סיפר אחד העובדים שהתכסה באותו הרגע בשמיכה ובזכותה ניצל.
ח. ד. הוא המפרנס היחידי למשפחה של 9 נפשות, הוא עבד במפעל כעשר שנים ונשרף למוות במפעל.
ע. עבד במפעל ואב לשלושה ילדים נפטר בבית החולים תל השומר מספר ימים לאחר הפיצוץ .
עובד אחר, בן 23 עבד לתקופה של חודשיים בלבד ואושפז במצב קשה בבית החולים בלינסון. בחדר הסמוך לו אושפז עובד נוסף. העובד, אב לחמשה ילדים סיפר על הפתעתו מהשריפה: "לא יודע מאיפה האש באה. עדיין לא השלמתי חודש במפעל וזה קורה לי".
ס. עבד במפעל תשע שנים, סיפר שהמפעל מקבל תוצרת רפואית מכל בתי החולים בישראל כדי לנקות אותם מחיידקים ולשלוח אותם לאתר הפסולת רמת חובב.
בשלוש השנים האחרונות, סיפר, התחיל המפעל לעבוד עם חברה לחומרי הדברה ורמת הסיכון במפעל עלתה. לדבריו זהו לא הפיצוץ הראשון במפעל: "…עברתי ליד אחת המכונות שטחנה חומרים כימיים והמכונה פתאום התפוצצה, מצאתי את עצמי רוקד באש שש דקות. היו לי שריפות קשות ברגליים ובידיים. לקח לי ארבעה חודשים להתאושש. כשביקשתי לחזור לעבודה או לקבל פיצויים המנהל סירב ולעג לי".
העובדים תיארו את המזרקים על הרצפה וסיפרו כיצד ס. נפגע ממזרק וסבל מתופעות דלקתיות. העובדים אינם מקבלים כל לבוש מגן או מסיכות, אלא רק כפפות. הם לא קיבלו כל הדרכה ואינם יודעים את מידת הסכנה שיש בחומרים איתם הם עובדים.
כל העובדים מהשטחים המועסקים במפעל עובדים ללא אישורי עבודה. מאחר ופחדו להיתפס ישנו במפעל לפעמים שבועיים ברצף, זאת למרות שבתיהם נמצאים במרחק של כ 25 דקות נסיעה בלבד מהמפעל. אורך המשמרת הוא 12 שעות עבודה בממוצע, השכר נטו ברוטו 5,000 ₪ ללא זכויות סוציאליות.
כששאלנו את העובדים מדוע הסכימו לעבוד במפעל נענינו כי ברשות הפלסטינית קשה למצוא עבודה עם שכר הוגן וכי קשה להם להשיג עבודה במקומות אחרים בישראל מאחר ואין להם אישורי עבודה.
בידיעה על האירוע בעיתון הארץ מיום 24.9.08, המשטרה הכריזה כי היא פותחת בחקירה נגד העובדים הפצועים שעבדו ללא אישורי עבודה. כמו כן המשרד לאיכות הסביבה חוקר את נסיבות התאונה.
עמותת קו לעובד פנתה למנהל המפעל בכדי לקבל את תגובתו אך הוא סירב לענות.
