מאת: מרב מיכאלי, הארץ
היום תעלה בוועדת הפנים של הכנסת הצעת חוק ממשלתית לכבול מהגרות עבודה סיעודיות למעסיק ולאזור מסוים. לפי משרדי הפנים והאוצר, הכבילה תפתור את בעיית "נטישת" העובדים את מעסיקיהם, תצמצם את מספר העובדים הלא חוקיים ואת מספר מהגרי העבודה בארץ.
מדובר בעוד חוק עוקף בג"ץ, שקבע כי הסדר הכבילה הוא בבחינת עבדות מודרנית, והוא סותר זכויות יסוד. הצעת החוק גם מתעלמת ממחקרים של התמ"ת ומבדיקה של בית המשפט, שהראו כי הסדר הכבילה רק הגדיל את מספר מהגרי העבודה והעובדים ללא רשיון.
יש סמליות בכך שהממשלה מנסה להעביר את החוק הזה בעודה נמנעת מניהול מו"מ עם העובדות הסוציאליות, השובתות כבר 40 יום. מחקרים של התמ"ת ושל בנק ישראל מראים גם, כי השכר הנמוך שמקבלים עובדים זרים בהסדר הכבילה הקרינה על העובדים הישראלים, הנאלצים להסתפק בשכר נמוך מאוד, או להידחק החוצה למעגל האבטלה. כלומר, לפני היבוא המסיבי של עובדות זרות לסיעוד, היו הרבה יותר מטפלות ומטפלים ישראלים בתנאים טובים בהרבה. לא מופרך לחשוב, שגם העובדות והעובדים הסוציאליים – שהעלייה במספר הקשישים ובעלי המוגבלויות המטופלים בבתיהם על ידי מטפל עיקרי אחד הוסיפה להם עבודת פיקוח רבה – סבלו מהתהליך הזה.
טיפול על ידי מטפל פרטי בבית נקרא בחוק "טיפול בקהילה", אבל בפועל אין שום קהילה בסביבה; לרוב, אדם בעל מוגבלות פיסית, ולפעמים גם נפשית, ואדם ללא זכויות וללא אופציות "תקועים" יחד בבית 24 שעות ביממה. שניהם תלויים זה בזה: האחד תלוי בשני לביצוע משימותיו היומיומיות הבסיסיות ביותר, והשני תלוי באחד לצורך לינה, מזון ושכר.
התקשורת המילולית ביניהם מוגבלת והם מבלים זמן רב ביותר בבידוד ממש. זאת סיטואציה של חוסר אונים נורא, לשני הצדדים. פעמים רבות הטיפול קשה לאין שיעור והבדידות איומה. נוצרת קרקע פורייה לאלימות: ואכן, מטפלים סובלים מאלימות מידי מעסיקים ובני משפחותיהם, ומטופלים חשופים לאלימות של מטפל עיקרי שהם תלויים בו. לקשישים ובעלי מוגבלויות בישראל יש היום רק ברירה אחת: מטפל זר יחיד 24 שעות ביממה, או אשפוז סיעודי. הטיפול על ידי עובד פרטי בבית הוא ברירת המחדל: בזכות ניצול הזרים זה יותר זול מאשפוז.
צריך היה להקים דיור מוגן כמו זה שיש לאלה שיכולים להרשות לעצמם, אבל מסובסד; אפשר היה לקבל את תוכנית העובדים הסוציאליים, שלפיה יהיו בכל שכונה או אזור מעין "אם בית" או "אב בית", ישראלים וישראליות יעבדו במשמרות ועובד סוציאלי אחד יהיה אחראי לכל בעיותיהם של אדם או משפחה. אבל הממשלה לא מקשיבה לעובדות הסוציאליות: למעשה, היא פועלת להפיכתן לאוכלוסייה מוחלשת כמו הקשישים והזרים, שבהם הם צריכים לטפל.
משרד הבריאות מכין רפורמה שתכניס את שירותי הסיעוד לסל הבריאות, תהפוך אותם לאוניוורסליים ותוסיף שעות "טיפול בקהילה". זה לא פתרון למבנה המעוות של שירותי הסיעוד היום. אבל ממשלה ששר הביטחון והיועץ המשפטי שלה נהנים ממעמד ומהון, שמאפשרים להם לא להיות "קשישים", ושמעסיקים בעצמם עבדים לא חוקיים – לא רואה בעיה בשימוש בזקנים מוחלשים כדי לרצוע את אוזנם של עבדים מוחלשים אף יותר.
