26-02-2007

מאת: קו לעובד

עתירה לבג"צ בשאלת תחולתו של חוק "שעות עבודה ומנוחה" על עבודתם של עובדי סיעוד (על פי רוב מהגרי עבודה) המועסקים בענף הסיעוד הביתי והחובה לשלם להם שכר עבור עבודה בשעות נוספות. העתירה כוונה נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי עובדת סיעוד שהועסקה בהשגחה על קשישה המחוברת למכונת הנשמה אינה זכאית לגמול שעות נוספות.

בעתירה נטען בין היתר:

שכרם של עובדי סיעוד בענף הסיעוד הביתי עומד כיום בממוצע על פחות מ- 600 דולר לחודש. שכר זה נמוך משכר המינימום למשרה מלאה בת 186 שעות. רבים מעובדי הסיעוד מועסקים בפועל בהיקף שעות גבוה יותר, ועל כן הפער בין השכר המשולם להם לזה שהיה אמור להשתלם על פי היקף העסקתם לפי חוקי המגן עומד על עשרות אחוזים.

פסק-הדין של בית הדין הארצי לעבודה החריג באופן גורף את עובדי הסיעוד מתחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה תוך פגיעה אנושה בזכויותיהם הבסיסיות של עובדים אלה על-פי משפט העבודה המגן. הוא הותיר עשרות אלפי עובדות ועובדי סיעוד המועסקים בתבניות העסקה בלתי שגרתיות, שמשמען מגורים בבית המעסיק וזמינות לעבודה בכל שעות היממה, חשופים ופגיעים יותר מאי פעם לניצול, לעושק ולקיפוח.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נשען על נתון זר ובלתי רלוונטי, והוא השפעת ההכרה בזכויותיהם לשכר בעד עבודה בשעות נוספות על יכולתם הכלכלית של מעסיקים, הזקוקים לטיפול סיעודי, להעסיק עובדות ועובדים סיעודיים בשירותם. נטען כי מצבו הכלכלי של המעסיק אינו יכול לשמש – ואף לא ראוי שישמש – שיקול בקביעת זכותו של עובד לתשלום שכר. 'קו לעובד' לא חלק על חשיבותם הרבה של שירותי הסיעוד עבור מקבליהם, קשישים ונכים, הזקוקים לעזרת הזולת לביצוע פעולות היום-יום, ועל כך כי הענקתם של שירותי סיעוד באיכות סבירה לזקוקים להם הנה אחד מני הביטויים לחובתה החוקתית של המדינה להבטיח קיום אנושי בכבוד לאזרחיה. ואולם נטען כי אין לגלגל לפתחם של קבוצת מהגרות ומהגרי העבודה את עלותם של שירותי הסיעוד, אותם המדינה, מטעמיה, אינה מעוניינת לממן.

בנוסף נטען כי הוצאתם של עובדות ועובדי הסיעוד מתחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה, עולה אף כדי הפליה אסורה על בסיס לאום ועל בסיס מגדרי. על בסיס לאום, משום שענף הסיעוד הביתי, הכולל לינה בבית המטופל, מאויש באופן מכריע בידי מהגרי עבודה; על בסיס מגדרי, משום שענף הסיעוד הביתי מאויש באופן מכריע בידי נשים. הודגש כי פסיקת בית-הדין הארצי לא ביקשה, במתכוון, להפלות מהגרות עבודה על יסוד לאומיותן או על יסוד היותן נשים, אלא שבמבחן התוצאה לפסיקת בית-הדין הארצי משמעות מפלה.

בג"ץ 1678/07 יולנדה גלוטן נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח'