החובה להפריש כספים בהתאם לצו ההרחבה או להסכם מיטיב אחר – היא חובה בחוק שיש לבצעה.
בינואר 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני, החל על כל העובדים בישראל. מצ"ב קישור לצו ההרחבה בנוגע לפנסיה (המקור החוקי המחייב את ההפרשות): צו הרחבה פנסיה
לעניין עובדים שאינם ישראלים, בשלב זה וכל עוד לא ניתן לקיימה כלשונה בדיוק על פי הוראות צו ההרחבה, מאחר וטרם נחקקו התקנות המייסדות קרן ייעודית לצורך העניין בהתאם להוראות סע' 1 יא' לחוק עובדים זרים — יש לקיים את החובה בקירוב האפשרי.
לצורך כך הוציא המשרד את ההמלצה בנוסח הבא.
ככלל, כספים לפנסיה בגין עבודת כל עובד זר (ובכלל זה "עובד זר" שהוא מסתנן/מבקש מקלט) יופרשו כחוק לחשבון ייעודי, שייפתח לצורך צבירת כספים אלה ויהיה ברור לכל המעורבים בדבר (העובד, המעסיק, וגורמים אחרים המוסמכים לקבל מידע בנושא) להיכן בדיוק מופרשים הכספים הללו. הכספים יופרשו וייצברו בחשבון עד למועד שבו העובד יסיים עבודתו.
ויודגש: במקרים בהם הפקיד המעסיק את כספי ההפרשות הפנסיוניות במהלך העסקה בחשבון בנק, יש למסור בידי העובד אסמכתאות על הפקדות חודשיות שבוצעו ואת פרטי חשבון הבנק בו מתנהלים הכספים.
נציין כי בהתאם לצו ההרחבה הכספים המופרשים לטובת העובד הם משלושה 'כיסים': כיס המעסיק לטובת חסכון פנסיוני; כיס העובד לטובת חסכון פנסיוני וכיס המעסיק לטובת פיצויים — הכל לפי האחוזים המפורטים בסע' 6 בצו.
במקרה של זכאות לפדיון הכספים שהופרשו כנ"ל – העובד יקבל אליו (בכפוף להוראות הצו) את כל הכספים שהופרשו ללא יוצא מהכלל (לרבות הכספים שהופרשו מכיס המעסיק לטובת פיצויים).
במקרה של זכאות לפיצויי פיטורין וגם זכאות לפדיון הכספים שהופרשו כנ"ל – ממכלול הכספים להם זכאי העובד כפיצויי פיטורין (לפי חוק פיצויי פיטורין) יש לנכות את הכספים שהופרשו כפיצויי פיטורים לפי צו ההרחבה ואשר ייפדו ע"י העובד לפי צו זה.
יובהר – כל הכספים בחשבון הפקדון הנ"ל – מופקדים לטובת העובד. מכאן שהמעסיק אינו יכול למשוך אותם חזרה אלא בכפוף להוראת צו ההרחבה בנוגע לפנסיה.