"קו לעובד" בתגובה למותם של חמישה פועלי בניין בשבוע האחרון:
יש דרכים פשוטות לעצור את המחדל בענף הבניין; משרד הכלכלה מסרב ליישמן
הבוקר שוב דווח על 2 פועלי בניין שנפצעו קשה כתוצאה מנפילה מגובה, בשבוע שעבר קרסה קורה והביאה למותם של שני פועלים במגדלי מידטאון בתל אביב, באותו שבוע נפלו ונהרגו 3 פועלים נוספים, פועל נוסף נהרג בזמן הסופה בתחילת החודש שעבר, שמונה פועלים נהרגו בחודש אוגוסט האחרון….; כל אלו הן עדויות לזלזול בשם הרצון לחסוך בעלויות – גם בחיי העובדים. זאת בין אם במתן אמצעי בטיחות הולמים והכשרה ראויה – ובין אם בחומרים הנדרשים לבנייה בטוחה.
מספר הפצועים וההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין גדל ומחמיר מדי שנה, אך שום מדיניות אכיפה ומניעה אפקטיבית אשר מנסה לשים קץ למחדל בענף הבניה ולהפקרות של חיי הפועלים לא מקודמת. על פי נתונים שפרסם לאחרונה המנהל, בשנת 2014 לבדה נהרגו בעת עבודתם בבניין 31 פועלים, כאשר שיעור ההרוגים עמד על 12 ל-100,000 – מתוכם שיעור ההרוגים הזרים והפלסטינים עמד על פי 1.6 משיעורם בקרב העובדים הישראלים.
"קו לעובד" מבקש להדגיש כי קיימות מספר דרכים פשוטות לקדם שינוי, חסר כנראה הרצון והנחישות בקרב הגורמים האוכפים ללכת בהן:
1. ביטול רישיון קבלן: לפי כל הנתונים, ענף הבנייה הוא ענף בסיכון גבוה – וכל עיסוק שיש בו משום סכנה לציבור מחייב רישיון, בדומה לנדרש ממקצועות כגון רופאים, מדבירים, רוקחים ועוד. רישיונות לקבלנים ניתנים על ידי "רשם הקבלנים", אלא שזה מכוון יותר להגנת דיירים מפני הונאה. ניתן לבטל רישיון לקבלנים בשל סיכון העובדים, אך למרבה הצער רשם הקבלנים כמעט ואינו משתמש באפשרות זו, כאשר הקריטריונים הם מעורפלים ותלויים במערכת אכיפה ממשלתית שאינה מתפקדת. קיימת אף אפשרות לבטל רישיון לקבלן שהורשע בכתב אישום שהוגש נגדו על רשלנות, אולם יש מעטים כאלו ולמעשה עד היום לא הוסר אף רישיון של קבלן מסיבה זו.
הרחבת הקריטריונים לביטול רישיון קבלן תעניק לרשם הקבלנים סמכות לבצע אכיפה גם בתחום הפרוץ של פיקוח על רמת סיכון העובדים. למשל, על פי מספר מסוים של תאונות ללא קשר להמשך חקירתן ניתן לחייב סנקציות חריפות כמו סגירת אתר עד לביטול הרישיון. פעולה כזו מחייבת דיווח מלא על התאונות וכמובן יש בה כדי להרתיע קבלנים באופן אפקטיבי מפני העמדת העובדים בסיכונים הניתנים למניעה.
2. דיווח מלא על תאונות: כיום קיימת חובה על המעביד לדווח למינהל הבטיחות במשרד הכלכלה על כל תאונה שבגינה נמנע מהעובד לחזור לעבודתו לאחר יותר משלושה ימים. אולם יש מעבידים שכלל לא היו באתר ואינם יכולים לדווח בצורה אמינה על פרטי התאונה. תקנות חובת הדיווח נקבעו לפני כמה עשורים, כשעוד לא הייתה הפרדה בין יזמים לקבלני ביצוע והתחום עדיין לא נדרש לשימוש נרחב בקבלני משנה. לאור המציאות הקיימת כיום, יש לשנות את ניסוח התקנות ולקבוע שהיזם והקבלן המבצע הם האחראים על הדיווח.
מאחר שהסנקציות על אי-דיווח אינן נאכפות, בפועל אין כמעט דיווח על תאונות בענף הבניין. כך הפכו חדרי המיון בבתי החולים וקופות החולים למקור מידע על עובדים שנפגעו בעבודה, כאשר בפגיעות קשות חדרי המיון מיידעים את המשטרה. ניתן לתקן תקנות המחייבות את בתי החולים להעביר דיווח שוטף למינהל הבטיחות.
3. תקציב להכשרת מנהלי עבודה ועובדים: חוק הפיקוח על בטיחות בעבודה קובע דרישות בטיחות מקצועיות וברורות מקבלנים. ההכשרה לפיכך של מנהלים ועובדים מופקדת בידי הקבלנים, ללא הקצאת תקציבים מקופת המדינה. קבלן בניין שידע שתאונה באתר הבנייה תחת פיקוחו מהווה עילה לביטול רישיון או סגירת האתר, יקצה משאבים להכשרת עובדים ולפיקוח באתרו.
באפשרות הקבלנים להיעזר בהתאחדות הקבלנים – בדומה להתארגנות שזו מקדמת כשמדובר בדרישה לתקציבים, להכשרה או להבאת מהגרי עבודה נוספים, ניתן אף להשתמש בגוף זה להפעלת מערך הכשרה מתקציביהם כחלק מעלויות הבנייה.
אותה התאחדות הקימה בראשית שנות ה-90 וביחד עם איגוד עובדי הבניין והעץ בהסתדרות, את "העמותה לשיפור וקידום ענף הבניין" במטרה להכשיר עובדים ישראלים בענף. מאז נגבים ממעסיקים בבניין כספים המועברים מידי חודש לעמותה. על פי הדו"חות הכספיים של העמותה, הסכומים מגיעים לעשרות מיליוני שקלים, המשמשים למטרות כגון תשלומים לעו"ד, רו"ח, יח"צ ואפילו תרומות. יש להצטער על כך שכספים אלו אינם מכוונים לשמירה ולהגנה על ביטחונם של העובדים המועסקים באתרי הבנייה.
_________________________________
בשנים האחרונות הוקדשו לא מעט דיונים לנושא בוועדות הכנסת, כאשר הפרוטוקולים חושפים כפילות ואי-תאום בין הגורמים השונים המופקדים על האכיפה, המשטרה ומינהל הבטיחות והבריאות הציבורית במשרד הכלכלה. שוב ושוב קובלים נציגי הרשויות המוזמנים לדיונים, על חוסר בתקציבים לפקחים ברמה סבירה, כשממולם דורשים נציגי המוסד לבטיחות וגיהות והתאחדות הקבלנים תקציבים נוספים להכשרות. כך זה נמשך, שנה אחרי שנה, כשמספר הנפגעים, הפצועים וההרוגים רק עולה.
ייתכן שאוזלת היד המתמשכת בטיפול בתופעת תאונות העבודה המרובות בענף הבניין נובעת מכך שרוב העובדים הנפגעים הם פלסטינים, זרים ומבקשי מקלט. אולם הניסיון מלמד שהפקרת ההגנה על בטיחות עובדים שאינם ישראלים תגיע בהמשך גם לאזרחים הישראלים, אלו שנמצאים באתרי הבנייה ואחרים.
מצ"ב חומר רקע נוסף מתוך דו"ח קו לעובד 2015 :
Loading...
Reload document
Open in new tab 