קו לעובד: הבאת מהגרי עבודה באמצעות חברות זרות לבניין משמעותה פגיעה מופלגת בעובדים – הן הזרים והן המקומיים
בעקבות פרסומים אודות הצעת החלטה אשר תובא לפני קבינט הדיור מחר (יום ב', 7.3), ובה אישור התקשרות בין חברות זרות לחברות ישראליות לצורך עבודה קבלנית בבניין בארץ, קו לעובד פנה לשר האוצר וכלל חברי קבינט הדיור בקריאה לסגת מן היוזמה ולהימנע מאישור המהלך. בפעמים הספורות בהן מתכונות העסקה שכאלו התאפשרו בעבר בישראל – בין באישורה המיוחד של הממשלה ובין בדרך אחרת – תוצאתן היתה פגיעה מופלגת בחומרתה בזכויות עובדים, העולה אף כדי סחר בבני אדם. בתוך כך, מתכונת זו משנה מן היסוד את מבנה ההעסקה בענף הבניין, ומהווה נסיגה רבתי משורה של החלטות ממשלה קודמות בעניין אופן גיוסם של מהגרי עבודה לעבודה בישראל ואופן העסקתם בה, והתפרקות מוחלטת של המדינה ממעורבותה החיונית בגיוסם של מהגרי עבודה, כמו גם ממרבית ההיבטים הנוגעים להסדרת העסקתם בישראל ולפיקוח אפקטיבי עליה.
תמצית הפניה:
- חברות קבלניות זרות, שמושבן במדינה זרה, ושכפופות למערכת דינים זרה, ישמשו מעסיקות של אלפי מהגרי עבודה שיועסקו בישראל. אף שמערכת דיני העבודה הקוגנטיים חלה על כל מי שמועסק בישראל, ניסיון העבר מלמד, כי העסקת מהגרי עבודה בידי חברה קבלנית זרה הפועלת בישראל מובילה להחלתו בפועל של הדין הזר – בדרך כלל נחות ומקפח לאין שיעור מדיני העבודה בישראל – על עובדיה של החברה. כך למשל, בעניין ע"ע 1218/02 נדון בבית הדין הארצי לעבודה עניינם של שבעה מהגרי עבודה אזרחי סין, אשר ביצעו עבודות בנייה באמצעות חברה ממשלתית סינית. בית הדין קבע בין היתר כי "אין להשלים עם תבנית העסקה בלתי מוסרית, דוגמת התבנית שבה עסקינן, הן משום שבפועל העובדים לא קיבלו שכרם הן משום האיסור לייבא לארץ הסדרי משפט עבודה ויחסי עבודה של מדינה זרה, החורגים בעליל משיטתנו החוקתית והמשפטית."
- הניסיון המצטבר עד כה מלמד, כי אף ככל שלא נגבים מהעובדים דמי תיווך, הם עודם משועבדים לעבודה באמצעות חתימה על שטרי חוב שנועדו להבטיח ציות להוראות החברה במהלך תקופת העבודה, וסיכול כוונות להתפטר. כך לדוגמא בג"ץ 10843/04, להלן – בג"ץ יילמזלר – הליך שבמרכזו עמדה מתכונת העסקה לפיה הותר לחברת יילמזלר אינטרנשיונל המצויה בבעלות טורקית, להעסיק עובדים מטורקיה בענף הבניה, וזאת במסגרת הסכם בין התעשייה הצבאית לישראל למשרד ההגנה הטורקי. העובדים הטורקים הוחתמו על שטרי חוב – פתוחים (!) – להבטיח כי יקיימו את ההסכם עם חברת יילמזלר.
- מבנה ההעסקה האמור מבוסס על כבילה אבסולוטית לקבלן "המייבא", ללא ניעות או מוביליות בתוך הענף. עובדה זו בהכרח תיצור תנאי עבודה גרועים ופגיעה חריפה בזכויות יסוד. החשש שמדובר במתכונת הכובלת עובדים לחברות הזרות המביאות אותם לישראל מתחזק נוכח הוראה נוספת, שלפיה לצורך הבטחת יציאת העובדים מהארץ תופקד ערבות בידי המדינה הן של הקבלן הזר והן של הקבלן הישראלי, שתוחזר רק לאחר עזיבת העובדים את גבולות המדינה. הוראה זו גוררת תופעות קשות, בראשן הוצאה כפויה של עובדים מישראל על ידי מעסיקיהם ו/או חברות כוח אדם, לרבות באמצעות חטיפות לשדה התעופה, אלימות, מרמה ואיומים.
- המנגנון של העסקת מהגרי עבודה בידי חברות זרות מארץ מוצאם צפוי לפגוע מאוד גם ביחסי העבודה בישראל. כך, תאגידי כוח האדם בבניין, המעסיקים מהגרי עבודה, חתומים על הסכמים קיבוציים עם אחד משני ארגוני העובדים הגדולים בישראל – הסתדרות העובדים הכללית (הארגון היציג בענף הבניין) והסתדרות העובדים הלאומית. חברה זרה המעסיקה ומביאה את עובדיה, מהווה עקיפה של יחסי העבודה בענף, ומפרה איזון רגיש שנבנה לאורך שנים ארוכות.
- בהסדר המוצע תמורות מרחיקות לכת בהיבטים בסיסיים נוספים של מבנה ההעסקה בתחום הבניין. כך למשל, גיוסם של מהגרי עבודה בתחום הבניין לא ייעשה עוד במסגרת הסכם בילטרלי עם מדינת המוצא של העובדים. מבחינה זו, ההצעה עומדת בניגוד לשורה של החלטות ממשלה, הראשונה בהן משנת 2005, בה נקבע כי המדינה תתקשר בהסכמים בילטראליים עם מדינות המוצא של מהגרי העבודה שבמסגרתם ייקבע הסדר גיוס למהגרי העבודה, כגון הסדר שיפוקח על-ידי ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM), במטרה למנוע "ניצול לרעה של עובדים זרים וגביית עמלות מופרזות מאותם עובדים" (החלטת הממשלה מס' 4024 מיום 31.7.2005). נזכיר, כי על-פי החלטת הממשלה מס' 3452 מיום 10.7.2011, כל עובד זר חדש לענף הבניין שיובא לישראל משנת 2012 ואילך, יובא לישראל רק במסגרת הסכם או הסדר בילטראלי בין הרשויות המוסמכות בישראל לבין הרשויות המוסמכות במדינת המוצא של העובדים הזרים ועל פי תנאיו.
- ההצעה משנה מן היסוד את מבנה ההעסקה בענף הבנין אף בהיבט העסקת עובדים, ושמה לאל רפורמה אחרת, יסודית לא פחות, בתחום העסקת מהגרי עבודה בענף הבניין, שנכנסה לתוקפה בשנת 2005 – העסקת עובדי בנין באמצעות תאגידי כוח אדם מורשים. שיטת העסקה זו מבוססת על פיקוח הדוק על תאגידי כוח האדם, על שמירת זכויותיהם של מהגרי העבודה בתחום, על הבטחת תחרותיות ומניעת קרטליזציה בענף ועל הבטחת המוביליות של מהגרי עבודה בין תאגידי כוח אדם מורשים.
מצ"ב הפניה המלאה.
Loading...
Reload document
Open in new tab 