כ-60 אלף מטפלות סיעודיות, מהגרות עבודה, חיות ועובדות בישראל. הן עזבו את היקרים להן מכל בארץ רחוקה והגיעו לכאן כדי לטפל בחולים שלנו וכדי להבטיח למשפחות שהשאירו מאחור עתיד טוב יותר, ולעיתים אף את הקיום היומיומי. המטפלות מבצעות עבודות ומטלות שאנחנו, ילדים ונכדים, מתקשים לבצע עבור יקירינו. הן מדברות, מלוות, מאכילות ומקלחות, מחליפות חיתולים ונותנות תרופות. הן סוחבות ומשכיבות, דואגות ומעניקות. את כל זה הן עושות 24 שעות ביממה, במסירות אין קץ.
לעיתים הן סופגות צעקות וחבטות מחולים הסובלים מדמנציה, לא ישנות לילות שלמים כי המטופל חש ברע או התעורר מספר פעמים ולא הצליח להירדם בחזרה. לעיתים הן יושבות שעות ארוכות בתור לרופא או לאחות, בשקט ובסבלנות, כדי שהמטופל יקבל את מה שהוא זקוק לו. רבות מהן לא מבקרות ולא רואות את פני בני משפחותיהן במשך שנים, כי אין מי שיכול להחליף אותן ולדאוג למטופל בזמן שהן נעדרות.
ועדיין, מעטות הפעמים בהן אנו עוצרים וחושבים על העולם מחווית היומיום הקשה והמאתגרת של אותן המטפלות. עיתונאיות התאגיד כאן / כאן ועכשיו החליטו להקדיש את הכתבה הבאה לקולן של המטפלות. קחו רגע והקשיבו:
