עובדים שעתיים, שמעסיקיהם החליטו לסגור בתקופת החגים ולהוציא את העובדים לחופשה מרוכזת, חווים את התקופה הזו כלא-כה-חגיגית: שכרם משולם לפי מספר שעות עבודה, ואין להם ימי חופשה צבורים שיכולים לכסות את החופשה הכפויה. מה עם המשכורת המקוצצת? איך יממנו את הטיולים והחגיגות?
העובדים השעתיים אינם שקופים לחלוטין! הנה מה שמגיע להם:
דמי חגים: עובדים שעתיים, העובדים אצל מעסיק אחד מעל 3 חודשים, זכאים לתשלום דמי חגים (תשלום של יום עבודה) במידה ושני ימי ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה נפלו על ימי עבודה. מעסיקים רבים מנסים לחמוק מחובת תשלום דמי חגים בטענה כי אלו מגיעים רק במידה והעובד עבד יום לפני ויום אחרי יום החג – אך לפי החוק והפסיקה, אם עובד נעדר ביוזמת או בהסכמת המעסיק – הוא יהיה זכאי לדמי חגים! תצטטו אותנו אם תיתקלו בהתנגדות.
חופשה מרוכזת: חוק חופשה שנתית אינו קובע במפורש מי מחליט על מועד החופשה השנתית. הפסיקה פירשה כי המעסיק הוא הקובע והמסדיר את מועד יציאתם של עובדיו לחופשה שנתית, בתיאום עם העובדים. נקבע, כי כשם שהמעביד מסדיר את ימי העבודה ואת שעות העבודה והמנוחה של העובדים, בכפוף להוראות החוק, כך הוא גם מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו (כאשר מדובר בחופשה של שבוע ומעלה עליו להודיע עליה לפחות 14 יום מראש). כלומר, למעביד יש זכות להוציא את עובדיו לחופשה שנתית מרוכזת, גם אם העובד מעוניין לצאת לחופשה במועד שונה. ומה עם העובדים שאין להם מספיק ימי חופשה צבורים? האם מותר למעסיק להוציא אנשים לחופשה ולא לשלם להם שכר? או להוריד אותם לצבירה שלילית של ימי חופשה?
מהחוק ומהפסיקה עולה כי מעביד אינו יכול להוציא עובד לחופשה ללא תשלום, או לרשום לו יתרה שלילית של ימי חופשה, אלא אם קיבל לכך את הסכמתו המפורשת בכתב של העובד מראש. הכלל הוא שכאשר עובד מוכן לעבודה והמעביד לא מספק לו אותה – המעביד חייב בתשלום על ימים אלו. כלומר, זכותו של העובד להתנגד לחופשה ללא תשלום בימים אלו ולהתעקש לעבוד, ואם המעביד אינו מספק לו עבודה – עליו לשלם לו על ימים אלו.
עמדו על זכויותיכם, התעקשו לקבל את המגיע לכם, ותיהנו מהחופשה ומהחג! באוקטובר יש הרבה ימי עבודה, ואתם זקוקים למנוחה….
