אז מה היה לנו החודש? התחלנו לאיטנו לחזור למשרד, לאנשים, לקצת מתן סיוע פנים מול פנים ולא רק וירטואלי. אבל הדי משבר הקורונה והשפעתם על העובדים, ממשיכים להדהד, וביתר עוצמה. כך גילינו שלמעשה עובדות סיעוד היו כלואות בבתי אבות ובתי דיור מוגן – עם הנחיות ספציפיות לפיהן נאסרה יציאתן של מהגרות העבודה. בג"צ דחה את בקשתנו לייעד את כספי דמי המחלה של הפלסטינים בכדי לסייע לעובדים במשבר הכלכלי הנוכחי. וכמובן, עדויות העובדים שלא מפסיקות להגיע אלינו ומראות איך משבר הקורונה מאפשר למעסיקים להרע את זכויות העובדים – בקיצוץ בשכר, שינוי שעות ומשמרות, ועוד.
"המטפלים הזרים אינם רשאים לצאת לחופשות/ואו לינה מחוץ לבתי הדיור המוגן". לא המצאנו את הציטוט הזה, הוא נלקח מדף הנחיות של הנהלת משען, אל דייריה. משען לא הייתה לבדה. במהלך משבר הקורונה קבלנו פניות רבות שהעידו שמהגרות העבודה העובדות בסיעוד, למעשה כלואות. הוצאנו פנייה רשמית לגורמים הרלוונטיים בבקשה לאסור על מסגרות הדיור המוגן להגביל את חירות העובדות. אנו שמחים לבשר כי בעקבות פנייתנו פרסמו משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות הנחיות בהן כתוב בפירוש כי לא ניתן למנוע יציאת מהגרי עבודה לחופשה, בהתאם להנחיות הכלליות של משרד הבריאות.
הנחיות משרד הבריאות האמורות, התפרסמו בתחילת חודש מאי, והן קובעות את התנאים בהם מהגרות עבודה בתחום הסיעוד, יכולות לצאת לחופש וללון בדירה משלהן, בין אם מבית המעסיק או ממסגרת אחרת. גם הנחיות אלו לצערנו בפועל מגבילות את חירותן של העובדות (לעומת עובדות הסיעוד הישראליות) ומאפשרות להן לצאת רק לחלופת דיור ללא שותפים. חלופת דיור זו אינה ריאלית, וכך בפועל ממשיכה לכבול אותן אל מעסיקיהן, ללא מנוחה, או פנאי, זאת לאחר חודשים רבים בהם עבדו סביב השעון, ללא סיוע מבני משפחה, ללא רגע לעצמן. כל זאת בזמן שהמשק הישראלי בכללותו החל לחזור לפעולה. על המדינה לדאוג לעובדות אלו, שנושאות על גבן את הטיפול באוכלוסייה שנמצאת בסיכון יותר מכולם, זה להעניק להן פתרונות דיור נדרשים, על חשבונה.
בג"צ דחה את בקשתנו לאפשר לעובדים פלסטינים להשתמש בכספי קרן דמי המחלה כתחליף לשכר בימי קורונה. עתירה לבג"צ שהוגשה על ידי "קו לעובד" בשנת 2016 חשפה כי בידי המדינה מאות מיליוני שקלים שהופרשו על ידי מעסיקיהם למימון דמי מחלה לעובדיהם, אך לא הגיעו ליעדם. בצל משבר הקורונה עובדים פלסטינים רבים נותרו ללא פרנסה. אי לכך פנינו לרשויות הרלוונטיות בבקשה שהכסף שהצטבר בקרן דמי המחלה ישוחרר ויועבר לעובדים כחלף שכר, בהינתן והם אינם מבוטחים בדמי אבטלה. כיוון שפנייתנו לא נענתה, פנינו לבג"צ בבקשה למתן צו ביניים שלמעשה יחייב להעביר כספים אלו לעובדים.
אבל בשבוע החולף קבלנו את עמדתה הרשמית של המדינה כפי שהוגשה לבג"צ, ועמדתה היא כי יש לדחות את בקשת "קו לעובד". עם איזו רשת ביטחון נותרו העובדים? ללא שום רשת ביטחון. למרות שהכסף שם, הכסף של דמי מחלה שכל אחד ואחת מאתנו יכול היה לממש, נמצא שם בהישג יד, אך המדינה אינה רוצה לשחררו. ביום 1.6.2020 נדחתה הבקשה על ידי בג"צ. לאור תגובת המדינה, שלחנו תגובה מחודשת המחייבת אותם להתייחסות נוספת לנושא. לאחר מחדל של שנים בו הוחזקו מאות מיליוני שקלים של העובדים על ידי המדינה, נמשיך לפעול שהכספים יגיעו לעובדים.
עם הקורונה הגיעה הפגיעה בזכויות העובדים. "אני בהיריון והמעסיק שלי מעוניין להפחית את השכר שלי ב-15%", "לאחרונה התנאים שלי הורעו והורידו לי משמרות בטענה שזה עקב משבר הקורונה". אלו רק שתיים מהפניות הרבות שהתקבלו ב"קו לעובד" בימים האחרונים.
פניות אלו מצטרפות ללמעלה מאלף פניות מעובדים שהתקבלו בתקופה האחרונה במשרדי "קו לעובד", ועולה מהן מגמה ברורה: רבות ורבים מהעובדים הפונים מעידים כי בצל משבר הקורונה נפגעו זכויותיהם בעבודה. אופן הפגיעה משתנה- אצל אחדים קוצץ השכר, אצל אחרים שונו המשמרות והורעו תנאי העבודה. עובדים נדרשים לעבוד שעות נוספות, וללא תשלום של שכר נוסף. ההנחה היא כי לצד המשבר הכלכלי האמיתי שפוקד את המשק – ריבוי המובטלים והדרישה הגבוהה לתעסוקה מאפשרים למעסיקים לפגוע בעובדים. לכתבה בנושא וריאיון עם איריס בר מ"קו לעובד" הכנסו לכאן.
