הבוקר (2.11) הגישה "קו לעובד" עתירה נגד ממשלת ישראל, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר, בעניין ניהול כספי הפנסיה של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל
מדינת ישראל מנהלת כספים שמגיעים לכ-1.5 מיליארד שקל, בגין הפרשות הפנסיה של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל. העובדים והמעסיקים מפרישים על פי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שיעורים קבועים מהשכר, בגין ביטוח פנסיוני. המדינה היא שמנהלת כספים אלה, אולם מתנערת מכך שאמורים הם למלא תפקיד של ביטוח פנסיוני, ובפועל רואה בהם מעין "חיסכון", ומסירה מהם, חדשות לבקרים, מוצרים יסודיים בגינם משולם הביטוח, בתוכם למשל, ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. הכספים מנוהלים בחדרי חדרים, בחוסר שקיפות, ותוך קיפוח וגריעת זכויות מהעובדים. אין כל דיווח לעמיתים בקרנות, ואין כל מידע בערבית הקושר בין הכספים הללו, האמורים לשמש ביטוח פנסיוני, לבין הזכויות הנובעות מביטוח כזה.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד מיכל תג'ר מהמחלקה המשפטית של קו לעובד, נדרשה המדינה לנהל את הכספים כ"קרן פנסיה" של ממש, תוך מתן דיווחים לעמיתים, וכן לכלול בביטוח את המוצרים הביטוחיים שהוסרו ממנו.
בעתירה נטען, בין היתר:
"כספים אלה מנוהלים בניגוד לחוק, בחדרי חדרים, על בסיסם של נהלים ומידע אשר אינם מסופקים לציבור העובדים והמעסיקים; הם מנוהלים בלא דיווח ובלא מנגנון כספי שקוף ואחיד; ניהולם מתבצע על יסוד ריק חוקי שאין לו הצדקה בלא תקנון ובלא נוהל מסודר; העובדים מתומרצים למשוך את הכספים במטרה למנוע מהם קבלת קצבה; ההפרשות לפנסיה אינן מתנהלות על פי ייעודן הביטוחי; המשיבים ביטלו בלא יידוע או הצדקה בדין רכיבים יסודיים בביטוח הפנסיוני לעובדים הפלסטינים והם משנים את מהות הביטוח חדשות לבקרים; וכל אלה מהווים פגיעה קניינית ופגיעה בשוויון, ועולים כדי עושק של אוכלוסיית עובדים חלשה ונעדרת קול".
נציין עוד כי לפי נתוני רשות האוכלוסין ההגירה, כפי שנשלחו לבקשת קו לעובד (נספח לעתירה), נכון לשנת 2015, רק 113 פלסטינים מקבלים קצבת זקנה ו-323 פלסטינים בלבד מקבלים קצבת שארי גמלאים; בשנת 2013 התווסף עובד אחד בלבד למספר מקבלי קצבת הזקנה: בשנת 2014 הצטרפו שלושה עובדים למקבלי קצבת הזקנה: בשנים 2013-2014 ביחד הצטרפו 26 אלמנות בלבד למקבלות קצבת שארי גמלאי שנפטר. זאת מתוך עשרות אלפי עובדים זכאים בשנה.
עו"ד מיכל תג'ר: "מדינת ישראל מנהלת במשך שנים כספים שנועדו לביטוח פנסיוני לפלסטינים, כשהנתונים מראים שאין ביטוח כזה. המדינה מסירה מוצרים יסודיים מהביטוח, ומשנה חדשות לבקרים את כינויו של הביטוח הזה. ראשית היא טוענת שזה "חסכון", ואחר כך ש"זו אינה פנסיה", אף שהעובדים והמעסיקים מפרישים למען ביטוח פנסיוני, ולמרות החלטת ממשלה שבה התחייבה המדינה לנהל לעובדים קרן פנסיה. מדובר בעושק של אוכלוסיית עובדים חלשה ונעדרת קול, ובניהול רשלני של מיליארדי שקלים. המדינה מטעה את העובדים לסבור שזה "חסכון", ומתמרצת אותם למשוך את הכספים האלה בלא אירוע ביטוחי מזכה. כך, כאשר הם מגיעים לגיל זקנה, או בהתרחש אירוע מזכה אחר – נותרים הם בלא קצבה פנסיונית"
לקריאת תגובת המדינה טרם הדיון הראשון – 15.5.2016 לחצו כאן.
להחלטת ביהמ"ש בדבר חשיבות הסוגיות המועלות בעתירה ומתן ארכה לרשויות לקביעת נהלים עד נובמבר 2016 – 25.5.2016 לחצו כאן.
לקריאת העתירה: