עובדים שעתיים מגיעים בדרך כלל מהפריפריה החברתית-כלכלית של ישראל ורובם עובדים בשכר הקרוב לשכר המינימום. רבים הם עובדי קבלן ועובדים שאינם נהנים מסל זכויות מורחב מכוח חוזים אישיים או הסכמים קיבוציים נדיבים. פעמים רבות מדובר בעובדים המועסקים שנים ארוכות כעובדים שעתיים מכיוון שזה נוח למעסיק.
קצת רקע:
מאות אלפי עובדים ועובדות בישראל משתכרים לפי שעה – כלומר לפי שעות עבודתם בפועל. צורת העסקה זו נועדה מלכתחילה לענות על צרכים זמניים ומשתנים של מקום העבודה אך אומצה בהרחבה משהתגלתה כחסכונית עבור המעסיקים משום שהיא מאפשרת קיצוץ בהוצאות שכר על ידי גריעת זכויותיהם של עובדים לפי שעות ביחס לעובדים במשכורת. עובדים שעתיים סובלים מאפליה בתשלום בזמן חגים, ערבי חג וחול המועד וגשרים שכפה המעביד. בתקופות החגים – דווקא כשההוצאות גבוהות מן הרגיל בשל ההכנות לחג – יורד שכרם בכ-30%, גם אם היו זמינים לעבודה בכל החודש. לעומתם, העובדים בשכר חודשי יקבלו שכר מלא. יש שיורידו מימי החופשה שלהם, אך השכר שיקבלו יהיה זהה לחודשים האחרים. שכרם השנתי של עובדים שעתיים מופחת ב-7% בממוצע מדי חודש. בנוסף, למרבית העובדים מקזזים את זמן ההפסקה משעות העבודה – בין אם החוק מתיר זאת ובין אם לא.
השינוי שאנחנו דורשות: על מנת לשנות את דפוס ההעסקה לפי שעות יש להגדיר עובדים כעובדים שעתיים רק לצורך עבודה זמנית. יש להעביר תיקון בצו ההרחבה לתשלום ימי חג, לבטל את ההתניה בעבודה ביום לפני ויום אחרי החג, ולחייב את המעסיק לשלם על יום עבודה מלא בערבי חג. הגבלת התשלום לעובדים לפי שעה רק לעובדים בזמנים משתנים ובתקופות קצרות. קביעת תעריף שכר מינימום שעתי הגבוה ב- 10% משכר המינימום הרגיל.
בנוסף, יש לחייב מתן הפסקות בתשלום לכלל העובדים ולא רק לעובדי כפיים כפי שקובעות תקנות החוק, וכן קיזוז הפסקה על חשבון זמן העובד יתאפשר רק אם ההפסקה נמשכת מעבר לחצי שעה.
זכותון לעובדים שעתיים בשפה העברית – כאן. זכותון בשפה העברית לעובדים שאינם אזרחי ישראל – כאן. זכותון בשפה האנגלית לעובדים שעתיים שאינם אזרחי ישראל – כאן. זכותון בטיגריניה לעובדים שעתיים – כאן.
