מהראשון במאי 2017, תאריך תחילת יישומו של הסדר הפקדון למבקשי מקלט עובדים, כבר עברו חמישה חודשים; חמישה חודשים בהם מנוכה חמישית(!) מהשכר של כל עובד/ת לקרן פקדון, ועל הקושי הגובר בקרב מבקשי המקלט לשרוד ולחיות בכבוד בעקבות גזירה זו אנו מדווחים תדירות. עתה מסתבר כי לא די בעוני שגוזר החוק על המתגוררים בישראל נטולי האלטרנטיבה: במשרדינו הצטברו לא פחות מ-30 מקרים של מבקשי מקלט אשר זכו לקבל מעמד פליט במדינה אחרת, אבל התקשו להשיג את האישור הנדרש כדי לקבל חזרה את כספיהם שנוכו לפקדון. למעשה, ב-5 מקרים בלבד(!) הצלחנו לסייע כך שהעובדים קיבלו את כספם; 25 עובדים נוספים יצאו מישראל מבלי לקבל דבר, ואין לדעת כמה עוזבים נוספים ויתרו על כספיהם מראש בשל הקושי הרב.
למן תחילת יישום החוק מצטברות התלונות מצד מעסיקים ועובדים בדבר היחס המזלזל וההערכות הלקויה של רשות האוכלוסין ועימה בנק מזרחי-טפחות אשר זכה במכרז לניהול קרן הפקדון – שני הגופים האמונים על קבלת הכספים וניהולם. שורה של כשלים חמורים: שגיאות מערכת תכופות בעת ההפקדה, העדר היכולת להבחין מי מהעובדים נדרש להפקיד ומי פטור, העדר האפשרות של העובדים לקבל דיווח על הכספים שהופקדו על שמם, שעות הפתיחה החלקיות של סניף הבנק בשדה התעופה – אשר רק דרכו יכולים העובדים לקבל את כספיהם, ועוד. לפני כשבועיים, בשל הצטברות המקרים בהם יצאו העובדים מבלי להשיג את כספם בחזרה, פנינו במכתב מפורט לרשות האוכלוסין וריכזנו את שלל התלונות – סביבן יש לציין נערכה התכתבות עניפה בין משרדינו למשרדי ׳יחידת הפקדונות׳ של הרשות לאורך כל התקופה האמורה. כל זה לא הפריע לרשות האוכלוסין לשגר תגובה לעיתונות לפיה הם אינם מכירים את התלונות המדווחות, והמערכת לבדיקתם עובדת כראוי. ״לראייה״ – עבור 6,000 מבקשי מקלט עובדים כבר הופקדו כספים בקרן הפקדון (לשמיעת התגובה בתכנית ״סדר יום עם קרן נויבך״ – מדקה 01:25). מעבר לתגובה המתחמקת והלא ראויה בדבר האחריות והטיפול בליקויים, גם הנתון עצמו שנמסר מעיד על כך שבעבור עשרות אלפי עובדים נוספים מקרב אוכלוסיית מבקשי המקלט לא מופקדים כנדרש הכספים בקרן.
עמדת הארגונים נגד הסדר הפקדון ידועה, אבל קשה להתעלם מהאבסורד הכפול המגולם בהערמת קשיים על מבקשי מקלט אשר, כפי שמעוניינת מדינת ישראל, מצליחים למצוא יעד חלופי ועוזבים את הארץ – ואינם מצליחים לקבל את כספיהם בחזרה.
בשבועות הקרובים עתידה מדינת ישראל להגיש את תגובתה לעתירת הארגונים נגד הסדר הפקדון לבג״צ, ולנמק מדוע לא יבוטל ההסדר הפוגעני אשר השלכותיו ההרסניות לא נעלמו מעיני שופטי ביהמ״ש העליון בדיון הראשון שהתקיים בעתירה.
