עובד שהתבקש שלא להגיע לעבודה במשך מספר שבועות בשל ירידת נפח הפעילות בעסק בו הוא מועסק בדרום הארץ, עובד ערבי שהושעה מעבודתו בעקבות הבעת דעה ברשת חברתית, עובד חקלאות שביקש לדעת כיצד יוכל להתגונן מפני מטחי הטילים באזור החממות בהן הוא מועסק, ועובדת סיעוד שביקשה להבהיר האם היא מחוייבת להישאר לצד הקשיש המשותק בו היא מטפלת, גם בזמן אזעקה. לכל אלו, ועוד רבים, סייעה עמותת קו לעובד במהלך תקופת הלחימה בדרום הארץ בקיץ 2014.
עובדים ישראלים
* ביום הלחימה הראשון השתתפו נציגי ארגון "קו לעובד" בישיבת "עובדים שעתיים – ניצול לפי שעה" בכנסת, אשר דנה במצבם הקשה של העובדים השעתיים. בכנס הוצג דו"ח "שעה (לא) חופשית" מטעם הפורום לאכיפת זכויות עובדים בו חבר הארגון, ונכחו בו נציגי משרד הכלכלה, משרד המשפטים, מעסיקים, ארגוני זכויות עובדים וכן עובדים שעתיים שסיפרו על ניסיונם האישי. כחודש לאחר מכן המשיכו ארגוני הפורום לזכויות עובדים בפעילות זו וקראו להשוואת תנאי העסקתם של עובדים בשכר יומי/שעתי או משמרות, דרך אימוץ הצעת חוק המשווה בין זכויות עובדים שעתיים לעובדים בשכר חודשי, תוך שימת דגש על העובדה שהפערים בין קבוצות העובדים מתגברים בתקופות לחימה.
* במהלך הלחימה ענה וטיפל ארגון "קו לעובד" בעשרות פניות מצד עובדי הדרום במייל, בקו החם, בשעות הקבלה וברשתות החברתיות.
* במהלך מבצע "צוק איתן" הפיץ הארגון באופן תדיר עדכונים וקבצי שאלות ותשובות מטעם גופים שונים בדבר זכויות עובדים באזורי לחימה, באמצעות דפים ברשתות החברתיות שמפעיל הארגון בשפות שונות. הדגשנו את החשיבות של מתן התייחסות הולמת מצד משרד הכלכלה לעובדים שאינם מועסקים בשכר חודשי, וצפויים להיפגע, כאשר כבר בשבועות הראשונים ללחימה הצבענו על כי לא נראה כי העובדים החלשים יכללו במתווה הפיצויים, בדומה להסדרי פיצויים במבצעים קודמים.
* לאחר פרסום מתווה הסדר הפיצויים, פנה הארגון בשם הפורום לאכיפת זכויות עובדים למשרד הכלכלה בקריאה דחופה לבחון את המתווה ולהתייחס למצבם הקשה של העובדים לפי שכר יומי/שעתי או עובדי המשמרות באזורי הלחימה, אשר לא נכללו בהסדר.
עובדים ערבים
* בשבועות טרם תחילת הלחימה החלו גילויי שנאה וגזענות חמורים בחברה הישראלית, ואף רדיפות על רקע מוצא, השתייכות לאומית ו/או דתית, אשר התבטאו ועלו גם בעולם העבודה הישראלי. כך דווח בכלי התקשורת על עובדים ערבים מהגדה המערבית ומישראל הנרדפים ומותקפים, לעיתים על ידי המון זועם, על רקע מוצאם בלבד, תוך קריאות לפעול "לכל הפחות" לגירוש עובדים ערבים ממקומות עבודתם. בתגובה פרסם מנכ"ל ארגון "קו לעובד" טור דעה קצר בנושא מטעם העמותה, שכותרתו "למען חברה שיוויונית והוגנת" הטור פורסם באתר העמותה, ברשתות החברתיות ובעלון החודשי.
* עם התקדמות המבצע החלו לזרום אל ארגון "קו לעובד" עשרות פניות מצד עובדים ערבים שפוטרו ממקום עבודתם מטעמים מפלים. לאור זאת פירסם "קו לעובד" יחד עם ארגון עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל, וארגון מוסאווא, זכותון בערבית אודות הזכות לחופש ביטוי וזכויותיו של העובד בהליך הפיטורים. הזכותון הועלה לאתרי האינטרנט ודפי הפייסבוק של שלושת הארגונים וזכה לעשרות שיתופים. כמו כן, פורסם הזכותון בכלי תקשורת ואתרי חדשות בשפה הערבית.
* במקביל פנה ארגון "קו לעובד", בשיתוף עם ארגוני זכויות האדם האגודה לזכויות האזרח בישראל, סיכוי, ואיתך – מעכי, אל משרד הכלכלה ונציבות לשיוויון הזדמנויות בעבודה, בדרישה לפעולה מיידית כנגד גל הפיטורים של עובדים ערבים בשוק העבודה הישראלי ולנקוט בכל האמצעים הדרושים על-מנת להגן על העובדים הערבים מפני פיטורים והתנכלויות מצד מעסיקים בשל הבעת דעות פוליטיות.
* קו לעובד קיבל עשרות פניות של עובדים ערבים שפוטרו, הושעו או הוזמנו לשימוע על-ידי מעסיקיהם, בשל התבטאויותיהם בדפי הפייסבוק. לעובדים ניתן ייעוץ וסיוע משפטי על-ידי עורכי-הדין בקו לעובד, וחלקם יוצגו או עדין מיוצגים על-ידי "קו לעובד" מול מעסיקיהם ובבתי-הדין לעבודה.
מהגרי עבודה
* לבקשת פיקוד העורף וגורמי משטרה, עזר הארגון להפיץ את הוראות פיקוד העורף להתגוננות בעת לחימה בשפות אנגלית, רוסית, טיגריניה, תאית, נפאלית, סרי לנקית, ערבית ועברית. ההוראות הופצו בדפי הרשתות החברתיות שמפעילה העמותה בשפות שונות למגזרים שונים.
* בעזרת דפי הפייסבוק שמפעילה העמותה בתאית ובאנגלית לעובדי החקלאות ולעובדות הסיעוד, העברנו לעובדים מידע בדבר כיצד יש לפעול במקרים שונים בהקשר ללחימה. ענינו על שאלות ודילמות שהעלו העובדים, כגון האם עובדת סיעוד רשאית לעזוב את קשיש משותק בו היא מטפלת בעת הישמע אזעקה, האם יש לעובדים זכות להתפטר ללא הודעה מוקדמת בעת הלחימה, האם עובדי החקלאות בדרום זכאים לעבור לאזור אחר בעקבות לחימה באזורם ועוד.
* דף הפייסבוק שארגון "קו לעובד" מפעיל בשפה התאית התמלא בתחילת הלחימה בקריאות של עובדים מבוהלים, צילומים של עובדים אוספים רסיסים וסרטונים של רקטות שנפלו בחממות בהן הם עובדים. לאור המצב פנה ארגון "קו לעובד" לשר הביטחון (האחראי על סמכויות המשרד להגנת העורף מאז סגירתו) בבקשה לבחון את נושא מיגון העובדים בדרום, במיוחד לאור המקרה המצער בו נהרג עובד חקלאות מתיאלנד בנתיב העשרה במבצע "עמוד ענן". שאילתא בנושא מיגון העובדים הוגשה גם בידי ח"כ מיכל רוזין (מר"צ), אולם נדחתה על ידי משרד הביטחון בתואנה של מחסור בתקציב.
* שבוע לאחר מכן, עם היוודע דבר מותו של קיטייאנגקול נאראקורן מתאילנד, שעבד בחקלאות בנתיב העשרה ונהרג מפגיעת פצמ"ר, הוציא ארגון קו לעובד תגובה לעיתונות בה נכתב: "לא ניתן להתנער מאחריות. קריאות למיגון עובדי החקלאות בדרום הן לא דבר חדש, ארגון קו לעובד שלח בשבוע שעבר מכתב לשר הביטחון בדרישה לפעול למיגון העובדים, בין השאר לאור עובד החקלאות שנהרג במבצע עמוד ענן בנתיב העשרה, אותו יישוב בו נהרג נאראקורן. ואולם, בהחלטת ממשלה, בה הועברו למעלה מ- 400 מיליון שקלים לטובת יישובי הדרום, סירב משרד הביטחון להקצות תקציב עבור מיגון שטחים חקלאיים בטענה של חוסר תקציב. אנו קוראים למדינת ישראל לפעול בהקדם האפשרי למיגון העובדים אשר לעיתים קרובות נאלצים להמשיך ולעבוד, גם תחת איום המנהרות ומטחי הטילים."
התגובה פורסמה בתקשורת בהיקף נרחב ובעקבות המקרה הזדרז משרד האוצר והעביר תקציבים למיגון עובדי החקלאות.
